יום שלישי, 29 באפריל 2014

הצדעה לשורדים את התופת

רשימה זו מוקדשת לאלה מבינינו שעברו את התופת ושרדו.
32 משפחות הגיעו למושב לאחר קום המדינה בחפשם אחר מקום בו יוכלו להקים בית ומשפחה.
רובם עברו גם אחרי המלחמה תלאות רבות ואף נאלצו לשהות במחנות שהקימו הבריטים בקפריסין.
שם ראו את הארץ מנגד ואליה לא יכלו עדיין להגיע.
המושב בן החמש עשרה ששרד את מלחמת הקיום המקומית קלט אותם בשמחה וכעבור עוד כמה שנים זכו להגשים את החלום לבית ולנחלה ושם הצטרפו לכלל המתיישבים שסיפקו מזון למדינה הצעירה שקלטה בבת אחת מאות עולים.
לא לכולם התאימה צורת החיים והם עברו לחיות במקומות אחרים.
כעבור עוד 15 שנים כשהמושב ציין 30 להיווסדו, הוחלט לכתוב ספר ולהקדיש פרק מיוחד לסיפורם של השורדים. הפרק נקרא "
מהתופת לחיים חדשים" והוא צבר סיפורים אישיים של אלה החיים עמנו כאן. כל סיפור בפני עצמו הוא תיעוד אישי קשה וכולם יחד מציגים חלק מהמסכת הכללית שהתנסו בה באירופה במלחמת העולם.
בהמשך הגיעו אלינו עוד חברים ותושבים, שהיו ילדים ועברו בדרך זו או אחרת את המלחמה.
לידיה אברסמון
http://www.tsofit.org.il/b23/ היתה רק בת שבע כשגייסות היטלר פלשו לפולניה, כאשר בבוקר בהיר אחד הופיעו מפציצים גרמניים בשמי העיירה שהפציצו ללא רחם.
צ'רנה ודוד אהרון
http://www.tsofit.org.il/awn מספרים כי יחד עברו את כל מדורי הגיהנום, נשארו בחיים.
רחל הפלינג
http://www.tsofit.org.il/a2m/  מספרת כי : בקיץ 1941, ביום ששי אחד לפנות ערב, נסוגו הרוסים מצ'רנוביץ והגרמנים באו במקומם. קבלת הפנים הראשונה שערכו ליהודים היתה עקובה מדם.
אליהו פרסטר
http://www.tsofit.org.il/6g7/   מספר כי כשקלגסי היטלר החריבו את עיירת מולדתו דוברא היה רק בן שלוש עשרה.
חנה צחור ששהתה בבלוק הניסויים של מנגלה, הסכימה רק בשנת 2003 לספר את מסכת הזוועות שעברה. סיפורה פורסם לראשונה ב 29.4.2003 במעריב http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/470/520.html

אלה השורדים החיים איתנו גם היום.
מדי שנה הם או צאצאיהם מגיעים לטקס ומדליקים נר זכרון. המושב גדל ונראה כי מעטים מבינינו קראו  את העדויות שתועדו בספר צופית שהוקלד כטקסט דיגיטלי והועלה לאתר המושב, פרק י'
http://www.tsofit.org.il/5mr/ .  

 הסיפור המיוחד של הקמת האנדרטה כפי שתועד בארכיון מובא באתר המושב בפרק מיוחד. 




   


הוסף רשומת תגובה