יום שישי, 13 בינואר 2023

מה צריך בסך הכל ארכיונאי לדעת?

רשימה מספר 101 לבלוג הארכיון

ועם אילו מיומנויות עליו להתמודד?
כאן כנראה אין תחתית לבאר וככל שאתה חופר כך מתגלה יותר ויותר.
כשהתחלנו בהקמת הארכיון בשנת 2008 עדיין שררה בקרב הארכיונאים
הדעה/המחשבה שארכיון לא צריך ליזום אלא רק לקבל חומרים ולרשום אותם.
כבר אז התחילו רוחות חדשות לנשב, היו יוזמות בארכיונים שונים של
מעקב ו"מרדף" אחרי חומרים ממקורות שונים שיש להם נגיעה כזו או אחרת לארכיון כזה או אחר.
כיום נראה שיוזמות הארכיונאי הן חלק הכרחי בעבודתו.
נוסף לכך ההתפתחויות הטכנולוגיות דורשות גם ידע ומיומנות בעבודה היומיומית:
שליטה במיומנויות של המחשב, טיפול בתיעוד מצולם ומוקלט, רישום דיגיטלי  (בתוכנות שונות) ועוד.
המונח יוזמה כולל לא רק איסוף חומרים אלא גם חשיפה ופרסום האוספים.
ואם כבר בענייני חשיפה ופרסום עסקינן הגענו לשלב במקצועיות הנדרשת להפקת תצוגות בארכיון ו/או במרחב הציבורי.
מכאן המסקנה המתבקשת שהידע של הארכיונאי הינו ידע נצבר והוא נדרש ללמוד ולהשתלם במדיה ובתחומים משיקים.
לימוד זה מתקיים בשתי דרכים :

האחת – השתלמויות והאחרת היא ביקורים הדדיים בארכיונים שונים בבחינת "מכל מלמדי...."
ואכן, לאחרונה נפגשנו במסגרת המפגש האזורי של
ארכיונאי דרום השרון בשלושה מפגשים : בגן חיים, ברמת הכובש וברמות השבים.
בשניים האחרונים רמת הכובש ורמות השבים נחשפנו לתצוגות במסגרת ציון 90 להקמת הישובים הנזכרים שאליהם גם אנו, מושב צופית משתייכים.
חג התשעים וחגי  עשורים בכלל ביישובים מהווים זרז ודחף לאיסוף והצגת חומרים המייצגים את תולדותיהם.
ברמת הכובש צעדנו ב"שביל מורשת" וברמות השבים ב"אבני דרך". תערוכת חוצות הנמשכת לאורך כל השנה.
הביקור ברמות השבים כלל פגישה והרצאה של גליה דויזון מנהלת ארכיון פתח תקוה ואשר התמחתה בהצגת חומרים – מוזאולוגיה.
כאן נחשפנו לצדדים המקצועיים של תצוגות: בארכיון, במוזאון ועוד.
איך ואיפה להציג, איך ומי מפיק את החומרים ועוד ועוד....
ומה אצלינו במושב?
הפעם נזכיר את התמונה שיצר אנוך פארי בברזל בשנת 2010, בהשראת השיר
אז בבית הספר על הקיר תמונה
ובשנה האחרונה היא ירדה מהקיר לטובת שיפוץ המועדון ורק החודש החזיר אותה אנוך לקיר. למה זה עניינו של הארכיון?
כי אנחנו מתעדים את המתרחש במושב במיוחד בצמתים הקשורים בציר הזמן.
והשנה, שכאמור אנו  נמצאים בשנת התשעים למושב נקודת זמן המשמשת אבן שואבת ומאתגרת.
ומה עוד עשינו?
ראיונות כאמור הם אבן יסוד באיסוף חומרים והפעם שמחנו לראיין את יעקב טמלמן (דור שני למייסדים שממשיך לגור מושב) ועודד בק, ילידי 1937, שכנים וחברי ילדות שהוסיפו לנו מידע על החיים במושב ותוך כדי גם על עצים ודמויות מהעבר הרחוק.
ראיון זה הוא המשך ישיר לראיון שקיימנו בחודש הקודם עם יהודה שלו (שולמן) , יליד 1936.

הצגת נושא התערוכה





ארכיונאי דרום השרון מקבלים הסבר מפי איריס מורג אוצרת התערוכה בת רמות השבים



יום ראשון, 4 בדצמבר 2022

דצמבר 2022 חדש ומתחדש בארכיון. במדינה ובמושב

 רשימה מספר 100 בבלוג

4 דצמבר, 2022  חדש ומתחדש בחודש האחרון בארכיון

איך מוציאים את המוץ מהתבן בעבודת הארכיון?
זאת שאלה שכנראה אין עליה תשובה כי עבודת הארכיון היא במידה רבה רוטינית וגם סיזיפית:
חומרים נכנסים, מקבלים את מקומם בתיקים וברשומות ו...?
פה ושם מגיע טלפון או בקשה בדוא"ל של מישהו המבקש לברר פרטים כאלה או אחרים על אדם או אירוע.
פה ושם אנחנו יוזמים אירוע או תזכור לאירוע, מעלים  לאתר המושב תמונות ו/או סרטים על אירועים שונים.
פה ושם מקבלים "טפיחה" על השכם ואפילו מחמאות על עבודת הקודש.
הכל מענין , הכל חשוב ולכן נזכיר כמה אירועים שהעסיקו אותנו החודש.
אין מוץ ואין תבן, הכל שזור בהכל.
אז מה נזכיר ברשימה זאת שבה התקיימו בחירות בישראל (אבל עדיין אין ממשלה),
הקורונה מרחפת באויר ופוגעת פה ושם באנשים וגם השפעת כאן...
מאבקים נגד המגמה והרצון להעביר אדמות חקלאיות מהמושב לטובת מיגדלים רבי קומות לכפר סבא ומדירים שינה על הכוונה והמאבקים נגדה ממשיכים (:
בארכיון נערמו מסמכים המעידים על רכישת האדמות על ידי המייסדים (כולל עדות מוקלטת של אחד מהם "לא רצינו להיות בעלי קרקעות אז העברנו לקק"ל)
אבל, המינהל לא מעונין בעדויות ובמסמכים...
הרגשה כללית שמתנהל מאבק לא הוגן. החברים העוסקים בחקלאות מתנהלים תוך מועקה וכולם ואחרים דואגים מהאורבניזיציה של המקום.
למדור "סיפורי זכרונות אישיים" באתר המושב נוספו 2 סיפורים על מעשי משובה מהילדות שכתב יגאל שרגיאן .
סיפור מענין במיוחד התחיל עם בקשה שהגיעה בדוא"ל בה המבקש מתענין במשפחה שהגיעה לצופית עם הגעת העולים בשנות החמישים המוקדמות ואולם הם עזבו לחיפה כעברו שנתיים.
הפרט היחידי שנמסר היה שם המשפחה והמקצוע של אבי המשפחה.
התחלנו בטלפונים לתושבים שחיו באותה תקופה (בזכות חבר בן 97 שהכיר וזכר את המשפחה) ובזכות חבר אחר שהיה חבר של אחד מבניהם והתעלומה נפתרה. התעלומה נפתרה והתברר כי היא נפרשה על פני 4 דודות. והיתה גם פגישה של אותו בחור שפנה אלינו עם החבר שזכר....
עזרנו לפתור תעלומה והסיפוק רב.
את הסיפור העלינו למדור "סיפורי זכרונות  אישיים" באתר המושב בקישור שלהלן:

http://tsofit.org.il/w2n     הנין מחפש שורשים - בארכיון



יום ראשון, 30 באוקטובר 2022

חודש חשוון תשפג "אחרי החגים" כבר כאן

30/10/2022 ‏ה'/חשון/תשפ"ג
סבב בחירות חמישי יתקיים בעוד יומיים, עונת החגים מאחורינו ועבודה רבה לפנינו.
מסתבר שבלוג זה שהוא יומן הארכיון הופך להיות בהדרגה יומן האירועים של כלל האירועים במושב 
ובעצמו משמש כארכיון. 
 האפליקציות הדיגיטליות משמשות יותר ויותר כלי להעברת מסרים מהוועדים לחברים ולתושבים וככל שנפתחות יותר קבוצות ווטסאפ כך נעלמות ההודעות בכתובים הנייריים.
אנחנו בארכיון משתדלים להוציא ולשמר נושאים ואירועים. את חלקם אנו מפרסמים באתר המושב:
בפורום הקהילתי ואת חלקם בבלוג.
והפעם נרחיב קצת על הכנס השנתי של ארגון הארכיונים בקיבוצים ובמושבים.
 כבכל שנה גם השנה התקיים הכנס השנתי של ארגון הארכיונים במושבים ובקיבוצים. פעם בשנה מתקיים הכנס ויוצא עלון מודפס בשם "מה נשמע" המאגד כתבות וחדשות מארכיונים שונים.
 הוא נשלח בדואר בסמוך לכנס השנתי.
 אנחנו, צוות הארכיון המקיימים את הארכיון במושב תורמים לכנס וגם לעלון.
 השנה הוקדש הכנס לשלושה נושאים עיקריים:
 חגי עשורים שכבר חגגו
מאה שנים להקמתם (נהלל, כפר יחזקאל, תל יוסף ועין חרוד) והציגו כיצד הם חגגו וציינו את החג ואילו אנחנו (צופית) וכפר בילו הצגנו דוגמאות עבר ותוכניות מחגי התיישבות האלף שבשנה זו מציינת את חגיגות ה90.
 הכנס התיייחס בין השאר גם לשאלה :למי שייך הארכיון והוצגו בו 3 דוגמאות .
מתברר שבכל יישוב מתקיים הארכיון באינטראקציה כזו או אחרת עם ועדי הישוב.
חלק מרגש תרם מוטי זעירא מגבעת חיים איחוד, הוא סיפר על מפעל הנצחה מרגש שיזם על הנופלים מקיבוצו במלחמת יום הכיפורים והוציא לאור כספר.
בנוסף לחלק המתוכנן תורמים ומפרים המפגשים הבין אישיים בכנסים המאפשרים שיחות והחלפת יוזמות, מעודדים ונותנים רעיונות להמשך הפעילויות של הארכיון.
 שמחנו גם השנה להשתתף ולשתף את קוראי הבלוג בחוויה


והמשכנו למיין ולהוסיף ספרים וכתבי עת 
רשימת ספרים (נשמר אוטומטית).xlsx - Google Sheets


יום שני, 11 ביולי 2022

85 שנה לבנין המרפאה במושב - אחד משלושת מבני הציבור הראשונים זוכה לשיפוץ

 


השלט שהותקן על המרפאה במבצע שילוט בניני הציבור בשנת 2012.
כיום זוכה הבנין לשיפוץ ומיועד לשמש שוב המרפאה

 85 שנה לבנין המרפאה במושב - אחד משלושת מבני הציבור הראשונים, זוכה לשיפוץ ולתיעוד. ריכזנו כאן קטעים מתוך ספר צופית שיצא בשנת 1965 ומתעד את 30 השנים הראשונות של המושב. הספר בגרסה דיגיטלית מופיע באתר המושב בקישור המופיע כאן . 

  מתוך עיתון "דבר" יולי 1938






עוד על בנין המרפאה מתוך ספר צופית, בשורות הבאות 

 "באלו הימים נגמר בנין המרפאה, שאף היא נבנתה במאמצים עצמיים של הכפר. עד היום היו נזקקים חברי צופית למרפאת קו''ח בכפר-סבא, אליה צריך להגיע בדרך חולות קשה".

ובעיתון "דבר" נכתבה הערה בכתבה תחת הכותרת "מרפאת קופ"ח בכפר סבא" ומן הראוי לכפר סבא ללמוד מצופית שבנו מרפאה המשרתת את כל האזור:
"כדי לשפר את העזרה לאנשי הסביבה הוקמה בזמן האחרון מרפאה במושב צופית. הבנין הוקם ע"י חברי המושב (דוגמה יפה בשביל אנשי כפר סבא) ובעזרת מרכז קופ"ח. עובד רופא מיוחד וחובשת המשמשים את צופית וכל הסביבה הקרובה, קיבוצי השומר הצעיר, מושב גן חיים, קלמניה וגן השרון – המונה כ – 500 נפש.
הפרסונל הרפואי לוקח חלק פעיל בחיי הציבור במקום, משתתף במוסדות שונים, בנתינת הדרכה, בקורסים ובכפר"                                                                           
מתוך עיתון "דבר" 1938

"פינת חמד אחת יש לנו במושב שלנו והיא המרפאה של קופת חולים וכדאי שזו תשמש לנו דוגמה, איך להחזיק בנין ציבורי במושב..."                                      1938 -  נ. קושניר בספר צופית עמודים 56-7

והדסה גולדגוט, בת המושב, כתבה בספר צופית :
מרפאה יש לנו 
"מרפאה לא היתה במקום ובשנים  הראשונות נאלצנו ללכת ברגל למרפאה בכפר-סבא. תינוקות רבים היו אז והיה צורך בביקור קבוע ב''טיפת חלב''. כדי ללכת יחד היו האמהות נדברות ביניהן, מתאספות ע''י השער (שהוקם במשך הזמן ועליו כתובת גדולה: ''צופית - תרצ''ג''), תינוקותיהן בזרועותיהן והילדים ''הגדולים'' (בני שלוש, ארבע, חמש ושש) על ידן. כך צעדה השיירה ברגל, בחול העמוק, בחום הלוהט בקיץ ובקור בחורף, אל המרפאה בכפר-סבא."

                                  
תמונת המרפאה לקוחה מתוך ספר צופית
שיפוץ המרפאה התחיל בהריסת חלקים מהבנין לטובת החיזוק 








יום חמישי, 2 ביוני 2022

חוזרים לימי שיגרה, למועדים וליעדים

 

חודש מאי היה עמוס אירועים ופעילויות במושב ובארכיון

ביטול חובת עטיית המסכות שיחרר את הרגשת הסגר גם אם לא היה כזה באופן רישמי.

האירועים המתוכננים והספונטנים רדפו זה את זה. 

בארכיון התלבשנו על קיטלוג דברי הדפוס: 
* ספרים על תולדות המושב, על ההתישבות בארץ,
* אלבומים המכילים תמונות ומידע,
* ספרים וחוברות המתעדים תולדות אנשים ומעשים ועוד. 


ברחבת האנדרטה: גלי גליקמן בחליל ושושי עמית קוראת
משתתפי הטקס

הזמנה לטקס זכרון לשואה ולגבורה


תמונות הנפגעים במערכות ישראל

 
הורדת הדגל לחצי התורן על ידי בת המושב רס"ן נועה בביאצקי

 וכמובן המשכנו לתייק ולסדר את המסמכים המגיעים חדשות לבקרים.

לתעד את האירועים החגיגיים יותר וגם את אלה שפחות.
ואחרי הפסקה ארוכה חזרנו לראיין  באופן אישי והפעם את
ציפי ורנר חברת המושב שהיתה מזכירת בית הספר במשך 32 שנים.
לראיין אדם זה לראיין רצף הסטורי של אירועים. ובהזדמנות זו לקבל גם תמונות.

* במלאות 30 למותו של יאיר מונדלק, בן למייסדי המושב העלינו לערוץ היוטיוב של הארכיון, סרטון שבו הוא רואיין במסגרת דור תש"ח .
ראיון עם יאיר מונדלק במסגרת ראיונות דור תש"ח
הדיסק שיאיר העביר לנו בשנת 2016 הומר לסרטון ובו הוא מספר על ילדותו ונערותו בצופית.

* בשנים האחרונות אין לנו במושב דף מידע ולא עלון והתכתובת עוברת במדיה: קבוצות וטסאפ ודוא"ל וכך ללא כונה מלכתחילה, משמש בלוג זה לתיעוד ואיזכור האירועים  גם הכללים במושב וגם לאלה של הארכיון.
 והתמונות מדברות ומספרות בעד עצמן.

מועדון 70+ חוגג ל"ג בעומר
, בלי מדורה ובלי קרטופלאך אבל בחברותא ובשירה.
התיעוד בגלריה של אתר צופית



שירי לוחמים ושירים ידועים אחרי הטקס




יום שני, 2 במאי 2022

איך זוכרים?

 

רשימה מספר 95 בבלוג הארכיון

איך זוכרים?

החודש – חודש אפריל 2022 היה רווי זכרונות , החל מזכרון יציאת מצרים והמשך בזכרונות והיזכרות ביום שנקרא יום השואה והמשכו כבר בחודש מאי ביום הזכרון למלחמת הקוממיות ולמערכות ישראל במשך השנים.
ובין לבין יש גם ימי זכרון פרטיים שאינם קשורים באירועים ממלכתיים.
מה מקומו של הארכיון ברשומון ההיזכרות?
שומרים סיפורים, תמונות, מזכרות וראיונות.
וכל הזכרונות הן המסכת שממנה מורכבת ההסטוריה שלנו.

ברשימה זו נייחד את הסיפורים על שניים שהיו שכנים אבל כל אחד היווה פרק בהסטוריה של המושב והיה ייחודי אך גם מייצג במידה רבה את היישוב  לפני ואחרי הקמת המדינה.
את טקס היזכור ליום השואה נוהגים מאז שנת1986 לקיים לייד האנדרטה לשואה.
האנדרטה שסיפור הקמתה נרשם באתר המושב.

גיבור הקמתה הוא צבי (יודקובסקי)
בן דב ובכל שנה מגיעים 
צאצאיו לטקס .



השנה יזמו צאצאי משפחת בן דב מפגש בלתי רישמי במועדון התרבות ובו שתיים מבנות המשפחה סיפרו על צבי.
האחת מהן, עדי יודקובסקי סקרה את מסכת חייו המיוחדת הכוללת את עלייתו ארצה בשנות השלושים וחזרתו לחול ומסכת תלאותיו בין 8 מחנות השמדה עד לעלייתו לארץ בשנת 1946 ופגישתו עם אחיו הגדול שלא ידע על הישארותו בחיים.
האחרת ד" ר מיכל השכל איטח כתבה ספר לילדים בשם " סופים טובים" המבוסס על הסיפורים שסיפר לנכדים.


יאיר מונדלק השכן שגר ממול, נולד בארץ, העביר את חייו במושב מאז היותו בן שנה. יאיר היה משאב בלתי נדלה של סיפורים ואפיזודות על החיים במושב. אנחנו בארכיון נעזרנו בו בכל פעם שנדרשו עובדות על דה ועל הא.
יאיר נהג לאסוף מסמכים שונים ואת חלקם העביר לארכיון. ביניהם מכתבים וקטעי עיתונות על אחיו משה מונדלק ז"ל שנהרג במלחמת השחרור.
בהלוויתו (1-5-2022) סופר על תרומתו לחיים במושב ובמיוחד לכל הקשור בחיי הדת ובית הכנסת ובכך המשיך את דרך חייו של הסב שהיה  הסמכות הדתית במושב.
שתי דמויות שונות עם עבר שונה לגמרי ויחד עם זאת גיבורים שכל אחד מהם תרם לחברה בדרכו הוא, 
 כי כולנו ריקמה אנושית אחת ואם אחד מאיתנו....


"כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו
ומשהו, נשאר איתו
..."

יום חמישי, 31 במרץ 2022

היה, הווה ומה יהיה?

 

רשימה מספר 94 לבלוג הארכיון 30-3-2022

היה, הווה ומה יהיה?

השלט שהותקן על קיר הבית המקורי 

* כן, חודש מרץ לא קל עבר עלינו, על אזרחי המדינה, וכשהגיע האביב כבר חשבנו שכל זה מאחורינו אבל למרות שהזזנו את שעוננו לשעון קיץ, יש עננות כבדה מעל אזורנו.
הרוסים מפגיזים את אוקראינה, העולם ובתוכו אנחנו מנסים לעזור בלי להסתבך במלחמה אבל זה לא פשוט.
החורף הלך תוך כדי אקורד קור וגשם חזק  שהשאיר את רישומו בנחלים ובכנרת.

* והקורונה, שכבר חשבנו כי הלכה, נשארה ובגדול.

* הזזנו את השעון לשעון קיץ ואז הגיעו גם אירועי הפיגועים וקשה להתרומם לגבהים...
ובכל זאת אנחנו ממשיכים לתעד מקוים ומשתדלים לתעד ולשמר את מה שהיה ואת מה שהווה.
* בעוד כשנה וחצי נציין 90 שנה להקמת המושב (שהוקם במסגרת התיישבות האלף) והבתים הקטנים שהיו ידועים בשם "בתי מול" מפנים את מקומם לטובת בתים גדולים. מצאנו לנכון להנציח את הבתים הקטנים עם
שלט
(בינתיים רק על בית אחד בתקווה שיתווספו עוד שלטים על הבתים הנוספים שאמנם גדלו אבל נשארו עדיין).

מבט מהרחוב אל השלט

”...תקציב היחידה נקבע ב - 374 לא''י בריבית של 8% לבניית שני חדרים ומטבח, יחד 30 מ''ר, ומרפסת פתוחה - 42על מ', ורפת על גבול שני מתיישבים, מחולקת ע''י קיר באמצע.
גודלה של הרפת לכל מתיישב היה 3על
 6 מ', בלי רצפה. מצורפת לרפת נבנתה מקלחת מבטון בגודל של1על2 מ', ובית שימוש אף הוא מצורף לרפת. ההלוואה למבנים ניתנה ל - 15 שנה. התשלום החודשי נקבע - 1.35 לא''י. עבודות הבנייה הוצאו לפועל ע'' בנק המשכנתאות ולא הורשו לנו להכניס כל שינוי בתכנית הבנייה. אפילו את המרפסת אסרו לסגור.  מתוך ספר צופית שיצא לאור בשנת 1966


*בטו בשבט שנת 1939 נחנך בית העם על שם צוקרמן ולכבוד האירוע ניטעה שדרת התמרים הידועה. האירוע הונצח בסרט והשנה בטו בשבט קיבלנו הצצה אל הסרט וניתן לראותו בקישור 

* לאחרונה פתחנו בקיטלוג ורישום גם של ספרים שהגיעו לארכיון ממקורות שונים. הישנים שביניהם הגיעו מספריה על שם אולגה חנקין, והחדשים שביניהם כאלה שהופקו על ידי בודדים יש להם קשר למושב או על ידי המושב , שטרחו והעניקו לנו את הספרים. 


* מנהג חדש בא למדינה וגם למושב והוא
תמסורת דיגיטלית שעיקרה קבוצות ווטסאפ.
אלה הן קבוצות סגורות בדרך כלל שהמנהלים אותן הם היחידים המורשים להוסיף ידיעות.
גם התכתובת המועברת במיילים משמשת להעברת מידע אבל אין תקשורת מודפסת.
עובדה זו משאירה לנו, לארכיון את הדילמה:
האם להדפיס ומה להדפיס.

וכך גם לגבי צילומים המועברים בקבוצות הווטסאפ שאיכותם בדרך כלל ירודה. אז פה ושם אנחנו מעבירים למחשב של הארכיון את הצילומים אבל איכותם הירודה לא מאפשרת הדפסה ראויה. 
דילמות.....

ומה לגבי הרפתות? יש עדיין רפתות כפי שנבנו בשנת 1933 וזו אחת מהן: 


צילום של הרפת  המקורית
 ויש מי ששיפץ את הרפת והפך אותה לבנין מגורים 

זה מה שרצינו לספר היום, וכשיהיה עוד מה לספר נשתף. בינתיים אפשר להוסיף תגובה במקום המיועד לכך בסוף הרשימה.