ובתוך כל אלה אנחנו ממשיכים בשיגרה:
מראיינים, מתעדים, משתפים ומארחים. להלן כמה מהפעילויות של החודש האחרון:
הארכיון הוקם בשנת 2008 והתמקם בינואר 2009, ליד הספרייה. מטרת הבלוג לשתף את המתעניינים בפעילות השוטפת.
רשימה מספר 101 לבלוג הארכיון
ועם אילו מיומנויות עליו להתמודד?
כאן כנראה אין תחתית לבאר וככל שאתה חופר כך מתגלה יותר ויותר.
כשהתחלנו בהקמת הארכיון בשנת 2008 עדיין שררה בקרב הארכיונאים
הדעה/המחשבה שארכיון לא צריך ליזום אלא רק לקבל חומרים ולרשום אותם.
כבר אז התחילו רוחות חדשות לנשב, היו יוזמות בארכיונים שונים של
מעקב ו"מרדף" אחרי חומרים ממקורות שונים שיש להם נגיעה כזו או אחרת
לארכיון כזה או אחר.
כיום נראה שיוזמות הארכיונאי הן חלק הכרחי בעבודתו.
נוסף לכך ההתפתחויות הטכנולוגיות דורשות גם ידע ומיומנות בעבודה היומיומית:
שליטה במיומנויות של המחשב, טיפול בתיעוד מצולם ומוקלט, רישום דיגיטלי (בתוכנות שונות) ועוד.
המונח יוזמה כולל לא רק איסוף חומרים אלא גם חשיפה ופרסום האוספים.
ואם כבר בענייני חשיפה ופרסום עסקינן הגענו לשלב במקצועיות הנדרשת להפקת תצוגות
בארכיון ו/או במרחב הציבורי.
מכאן המסקנה המתבקשת שהידע של הארכיונאי הינו ידע נצבר והוא נדרש ללמוד ולהשתלם
במדיה ובתחומים משיקים.
לימוד זה מתקיים בשתי דרכים :
האחת – השתלמויות והאחרת
היא ביקורים הדדיים בארכיונים שונים בבחינת "מכל מלמדי...."
ואכן, לאחרונה נפגשנו במסגרת המפגש האזורי של ארכיונאי
דרום השרון בשלושה מפגשים : בגן
חיים, ברמת הכובש וברמות השבים.
בשניים האחרונים רמת הכובש ורמות השבים נחשפנו לתצוגות במסגרת ציון 90 להקמת הישובים
הנזכרים שאליהם גם אנו, מושב צופית משתייכים.
חג התשעים
וחגי עשורים בכלל ביישובים מהווים זרז
ודחף לאיסוף והצגת חומרים המייצגים את תולדותיהם.
ברמת הכובש צעדנו ב"שביל
מורשת" וברמות השבים ב"אבני דרך". תערוכת חוצות הנמשכת לאורך כל השנה.
הביקור ברמות השבים כלל פגישה והרצאה של גליה דויזון מנהלת ארכיון פתח תקוה ואשר
התמחתה בהצגת חומרים – מוזאולוגיה.
כאן נחשפנו לצדדים המקצועיים של תצוגות: בארכיון, במוזאון ועוד.
איך ואיפה להציג, איך ומי מפיק את החומרים ועוד ועוד....
ומה אצלינו במושב?
הפעם נזכיר את התמונה שיצר אנוך פארי בברזל בשנת 2010, בהשראת השיר אז בבית הספר על הקיר תמונה ובשנה האחרונה היא ירדה מהקיר לטובת שיפוץ המועדון ורק החודש החזיר
אותה אנוך לקיר. למה זה עניינו של הארכיון?
כי אנחנו מתעדים את המתרחש במושב במיוחד בצמתים הקשורים בציר הזמן.
והשנה, שכאמור אנו נמצאים בשנת התשעים
למושב נקודת זמן המשמשת אבן שואבת ומאתגרת.
ומה עוד עשינו?
ראיונות כאמור הם אבן יסוד באיסוף חומרים והפעם שמחנו לראיין את יעקב טמלמן (דור
שני למייסדים שממשיך לגור מושב) ועודד בק, ילידי 1937, שכנים וחברי ילדות שהוסיפו
לנו מידע על החיים במושב ותוך כדי גם על עצים ודמויות מהעבר הרחוק.
ראיון זה הוא המשך ישיר לראיון שקיימנו בחודש הקודם עם יהודה שלו (שולמן) , יליד
1936.
![]() |
הצגת נושא התערוכה |
![]() |
ארכיונאי דרום השרון מקבלים הסבר מפי איריס מורג אוצרת התערוכה בת רמות השבים |
רשימה מספר 100 בבלוג
4 דצמבר, 2022 חדש ומתחדש בחודש האחרון בארכיון
איך מוציאים את המוץ מהתבן בעבודת הארכיון?
זאת שאלה שכנראה אין עליה תשובה כי עבודת הארכיון היא במידה רבה רוטינית וגם סיזיפית:
חומרים נכנסים, מקבלים את מקומם בתיקים וברשומות ו...?
פה ושם מגיע טלפון או בקשה בדוא"ל של מישהו המבקש לברר פרטים כאלה או אחרים
על אדם או אירוע.
פה ושם אנחנו יוזמים אירוע או תזכור לאירוע, מעלים לאתר המושב תמונות ו/או סרטים על אירועים
שונים.
פה ושם מקבלים "טפיחה" על השכם ואפילו מחמאות על עבודת הקודש.
הכל מענין , הכל חשוב ולכן נזכיר כמה אירועים שהעסיקו אותנו החודש.
אין מוץ ואין תבן, הכל שזור בהכל.
אז מה נזכיר ברשימה זאת שבה התקיימו בחירות בישראל (אבל עדיין אין ממשלה),
הקורונה מרחפת באויר ופוגעת פה ושם באנשים וגם השפעת כאן...
מאבקים נגד המגמה והרצון להעביר אדמות חקלאיות מהמושב לטובת מיגדלים רבי
קומות לכפר סבא ומדירים שינה על הכוונה והמאבקים נגדה ממשיכים (:
בארכיון נערמו מסמכים המעידים על רכישת האדמות על ידי המייסדים (כולל עדות מוקלטת
של אחד מהם "לא רצינו להיות בעלי קרקעות אז העברנו לקק"ל)
אבל, המינהל לא מעונין בעדויות ובמסמכים...
הרגשה כללית שמתנהל מאבק לא הוגן. החברים העוסקים בחקלאות מתנהלים תוך מועקה וכולם
ואחרים דואגים מהאורבניזיציה של המקום.
למדור "סיפורי זכרונות אישיים" באתר המושב נוספו 2 סיפורים על
מעשי משובה מהילדות שכתב יגאל שרגיאן .
סיפור מענין במיוחד התחיל עם בקשה שהגיעה בדוא"ל בה המבקש מתענין במשפחה
שהגיעה לצופית עם הגעת העולים בשנות החמישים המוקדמות ואולם הם עזבו לחיפה כעברו
שנתיים.
הפרט היחידי שנמסר היה שם המשפחה והמקצוע של אבי המשפחה.
התחלנו בטלפונים לתושבים שחיו באותה תקופה (בזכות חבר בן 97 שהכיר וזכר את המשפחה)
ובזכות חבר אחר שהיה חבר של אחד מבניהם והתעלומה נפתרה. התעלומה נפתרה והתברר כי היא
נפרשה על פני 4 דודות. והיתה גם פגישה של אותו בחור שפנה אלינו עם החבר שזכר....
עזרנו לפתור תעלומה והסיפוק רב.
את הסיפור העלינו למדור "סיפורי זכרונות אישיים" באתר המושב בקישור שלהלן:
http://tsofit.org.il/w2n הנין מחפש שורשים - בארכיון
![]() |
השלט שהותקן על המרפאה במבצע שילוט בניני הציבור בשנת 2012. כיום זוכה הבנין לשיפוץ ומיועד לשמש שוב המרפאה |
"באלו הימים נגמר בנין המרפאה, שאף היא נבנתה במאמצים עצמיים של הכפר. עד היום היו נזקקים חברי צופית למרפאת קו''ח בכפר-סבא, אליה צריך להגיע בדרך חולות קשה".
ובעיתון "דבר" נכתבה הערה בכתבה תחת הכותרת "מרפאת
קופ"ח בכפר סבא" ומן הראוי לכפר סבא ללמוד מצופית
שבנו מרפאה המשרתת את כל האזור:
"כדי
לשפר את העזרה לאנשי הסביבה הוקמה בזמן האחרון מרפאה במושב צופית. הבנין הוקם
ע"י חברי המושב (דוגמה יפה בשביל אנשי כפר סבא) ובעזרת מרכז
קופ"ח. עובד רופא מיוחד וחובשת המשמשים את צופית וכל הסביבה הקרובה, קיבוצי
השומר הצעיר, מושב גן חיים, קלמניה וגן השרון – המונה כ – 500 נפש.
הפרסונל הרפואי לוקח חלק פעיל בחיי הציבור במקום, משתתף במוסדות שונים, בנתינת
הדרכה, בקורסים ובכפר" מתוך עיתון "דבר"
1938
"פינת חמד אחת יש לנו במושב שלנו והיא
המרפאה של קופת חולים וכדאי שזו תשמש לנו דוגמה, איך להחזיק בנין ציבורי
במושב..." 1938 - נ.
קושניר בספר צופית עמודים 56-7
והדסה גולדגוט, בת המושב, כתבה בספר צופית :
מרפאה יש לנו
"מרפאה לא היתה במקום ובשנים הראשונות נאלצנו ללכת ברגל למרפאה בכפר-סבא.
תינוקות רבים היו אז והיה צורך בביקור קבוע ב''טיפת חלב''. כדי ללכת יחד היו
האמהות נדברות ביניהן, מתאספות ע''י השער (שהוקם במשך הזמן ועליו כתובת גדולה: ''צופית
- תרצ''ג''), תינוקותיהן בזרועותיהן והילדים ''הגדולים'' (בני שלוש, ארבע, חמש
ושש) על ידן. כך צעדה השיירה ברגל, בחול העמוק, בחום הלוהט בקיץ ובקור בחורף, אל
המרפאה בכפר-סבא."
ביטול חובת עטיית המסכות שיחרר את הרגשת הסגר גם אם לא היה כזה באופן רישמי.
האירועים המתוכננים והספונטנים רדפו זה את זה.![]() |
ברחבת האנדרטה: גלי גליקמן בחליל ושושי עמית קוראת |
![]() |
משתתפי הטקס |
![]() |
הזמנה לטקס זכרון לשואה ולגבורה |
![]() |
תמונות הנפגעים במערכות ישראל |
וכמובן המשכנו לתייק ולסדר את המסמכים המגיעים חדשות לבקרים.
שירי לוחמים ושירים ידועים אחרי הטקס |
רשימה מספר 95
בבלוג הארכיון
איך זוכרים?
החודש – חודש אפריל
2022 היה רווי זכרונות , החל מזכרון יציאת מצרים והמשך בזכרונות והיזכרות ביום
שנקרא יום השואה והמשכו כבר בחודש
מאי ביום הזכרון למלחמת הקוממיות ולמערכות ישראל במשך השנים.
ובין לבין יש גם ימי זכרון פרטיים שאינם קשורים באירועים ממלכתיים.
מה מקומו של הארכיון ברשומון ההיזכרות?
שומרים סיפורים, תמונות, מזכרות וראיונות.
וכל הזכרונות הן המסכת שממנה מורכבת ההסטוריה שלנו.
ברשימה זו נייחד את
הסיפורים על שניים שהיו שכנים אבל כל אחד היווה פרק בהסטוריה של המושב והיה ייחודי
אך גם מייצג במידה רבה את היישוב לפני ואחרי הקמת המדינה.
את טקס היזכור ליום השואה נוהגים מאז שנת1986 לקיים לייד האנדרטה לשואה.
האנדרטה שסיפור
הקמתה נרשם באתר המושב.
גיבור הקמתה הוא צבי (יודקובסקי) בן דב ובכל שנה מגיעים צאצאיו לטקס .
יאיר מונדלק השכן שגר ממול, נולד בארץ, העביר את חייו במושב מאז היותו בן שנה.
יאיר היה משאב בלתי נדלה של סיפורים ואפיזודות על החיים במושב. אנחנו בארכיון נעזרנו
בו בכל פעם שנדרשו עובדות על דה ועל הא.
יאיר נהג לאסוף מסמכים שונים ואת חלקם
העביר לארכיון. ביניהם מכתבים וקטעי עיתונות על אחיו משה מונדלק ז"ל שנהרג במלחמת השחרור.
בהלוויתו (1-5-2022) סופר על תרומתו לחיים במושב ובמיוחד לכל הקשור בחיי הדת ובית הכנסת ובכך
המשיך את דרך חייו של הסב שהיה הסמכות
הדתית במושב.
שתי דמויות שונות עם עבר שונה לגמרי ויחד עם זאת גיבורים שכל אחד מהם תרם לחברה
בדרכו הוא,
כי כולנו ריקמה אנושית אחת ואם אחד מאיתנו....
"כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה
אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו
ומשהו, נשאר איתו..."