 |
| ההזמנה שנשלחה |
ההזמנות נשלחו כשבועיים לפני האירוע. לא ידענו איך יענו להזמנה וכמה יגיעו, אבל הם הגיעו למקום
ההתכנסות ל"כנס מחזורים" וקיבלו את הכבוד המגיע להם לשמחת כולנו.
חלקם שבורי כת, חלקם חלודים, חלקם חסרים שן או בורג. אחרים שמורים עדיין במצב טוב, מטופלים ואפילו זכו לצבע חדש. יש ביניהם הנמצאים בכל ימות השנה בסלון הבית ולמרות מצבם הפיזי המסגיר את גילם, מקבלים מקום של כבוד. חלקם הגיעו בכוח עצמת המנוע הישן והנוהם וחלקם הובאו או נגררו על גבי עגלות, מריצות או כלי רכב חדשים.
יש ביניהם שהגיחו לעולם בשנות העשרים המוקדמות של המאה הקודמת ואחרים הגיעו בשנות החמישים והשישים ותודות לטיפול מסור, משרתים עדיין את החקלאים או מקשטים את החצרות והבתים.
אחרי פרסום ההזמנה הוזמנו וביקרנו בחצרות, בלולים ישנים, צילמנו וסרקנו (בעיניים) כלים ששינו ייעוד ועכשו הם משמשים כמייצגים בגינות ובצידי קירות הבתים. זכינו לשיתוף פעולה ולטפיחה על הכתף.
ביום האירוע, תוך כדי המולת כל המתנדבים העוסקים בקישוט עגלות וטרקטורים לקראת התהלוכה המסורתית, ארגון המקום, הבמה ושאר ירקות הדורשות המון עבודה, נמצאו עוזרים להקמת התצוגה שהוכתרה בשם: מאוסף חקלאי צופית.
הצבע הירוק שנבחר כרקע למוצגים, שימש גם כמטאפורה המאפיינת את החקלאות וכך החזרנו את הצבע הירוק ללחיים של שבועות. אנו מצטערים רק על שלא הצלחנו להביא ל"כנס" את כל הכלים שהוצעו לנו, מפאת בעיות תובלה. בכל אופן תודתנו נתונה כל אלה ששיתפו פעולה וגם למבקרים הסקרנים והמתעניינים.
ראוי לציין שהמבצע היה מענה זריז אם כי חלקי לאתגר שנזרק לעברנו ע"י יושב ראש הוועד המקומי באמירה מחממת לב, שבה הביע משאלה לתת כבוד לאלה שבזכותם, אנחנו החדשים, נמצאים כאן. (ציטוט מתוך זכרון) . אז נמשיך לחפש דרכים לתת כבוד לראשונים ולוותיקים ובינתיים עשינו זאת באמצעות הכלים והמחזיקים בהם.
היו גם כאלה שאמרו כי ברגע שיימצא מקום מתאים יסכימו להפקיד – לתמיד (!) וזהו האתגר הבא שיש לשלב בו ידיים וככל שיקדם כך ייטב לפרט ולכלל. ובינתיים אנו מזמינים אתכם לצפות באלבום התצוגה. התמונות חוץ מאחת, צולמו ע"י
ציפי לזר וינאי זקס
חלק מהתמונות מלוות בכתוביות - להנאתכם
או לכתובת https://picasaweb.google.com/102010924643542648889/2012
חלקם שבורי כת, חלקם חלודים, חלקם חסרים שן או בורג. אחרים שמורים עדיין במצב טוב, מטופלים ואפילו זכו לצבע חדש. יש ביניהם הנמצאים בכל ימות השנה בסלון הבית ולמרות מצבם הפיזי המסגיר את גילם, מקבלים מקום של כבוד. חלקם הגיעו בכוח עצמת המנוע הישן והנוהם וחלקם הובאו או נגררו על גבי עגלות, מריצות או כלי רכב חדשים.
יש ביניהם שהגיחו לעולם בשנות העשרים המוקדמות של המאה הקודמת ואחרים הגיעו בשנות החמישים והשישים ותודות לטיפול מסור, משרתים עדיין את החקלאים או מקשטים את החצרות והבתים.
אחרי פרסום ההזמנה הוזמנו וביקרנו בחצרות, בלולים ישנים, צילמנו וסרקנו (בעיניים) כלים ששינו ייעוד ועכשו הם משמשים כמייצגים בגינות ובצידי קירות הבתים. זכינו לשיתוף פעולה ולטפיחה על הכתף.
ביום האירוע, תוך כדי המולת כל המתנדבים העוסקים בקישוט עגלות וטרקטורים לקראת התהלוכה המסורתית, ארגון המקום, הבמה ושאר ירקות הדורשות המון עבודה, נמצאו עוזרים להקמת התצוגה שהוכתרה בשם: מאוסף חקלאי צופית.
הצבע הירוק שנבחר כרקע למוצגים, שימש גם כמטאפורה המאפיינת את החקלאות וכך החזרנו את הצבע הירוק ללחיים של שבועות. אנו מצטערים רק על שלא הצלחנו להביא ל"כנס" את כל הכלים שהוצעו לנו, מפאת בעיות תובלה. בכל אופן תודתנו נתונה כל אלה ששיתפו פעולה וגם למבקרים הסקרנים והמתעניינים.
ראוי לציין שהמבצע היה מענה זריז אם כי חלקי לאתגר שנזרק לעברנו ע"י יושב ראש הוועד המקומי באמירה מחממת לב, שבה הביע משאלה לתת כבוד לאלה שבזכותם, אנחנו החדשים, נמצאים כאן. (ציטוט מתוך זכרון) . אז נמשיך לחפש דרכים לתת כבוד לראשונים ולוותיקים ובינתיים עשינו זאת באמצעות הכלים והמחזיקים בהם.
היו גם כאלה שאמרו כי ברגע שיימצא מקום מתאים יסכימו להפקיד – לתמיד (!) וזהו האתגר הבא שיש לשלב בו ידיים וככל שיקדם כך ייטב לפרט ולכלל. ובינתיים אנו מזמינים אתכם לצפות באלבום התצוגה. התמונות חוץ מאחת, צולמו ע"י
ציפי לזר וינאי זקס
חלק מהתמונות מלוות בכתוביות - להנאתכם
או לכתובת https://picasaweb.google.com/102010924643542648889/2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה