הצדעה לבנין ולהסטוריה של בית הספר בצופית - בתמונות וזכרונות

יצאנו לדרך מונעים ברגשות ומצוידים בתחושה שאי אפשר לעבור לסדר היום בנקודה הסטורית חשובה כל כך -  פרידה ממוסד שתיפקד והיה במרכז ההוויה בתולדות המושב במשך שמונים שנה.
הבנין הציבורי הראשון שנבנה במושב וכפי שנכתב בעיתון "דבר" מיום 22.1.1935 כאשר עדיין לא כל החברים עברו לגור בו.
הבנין התרוקן מייעודו המקורי לאחר מאבק ציבורי שנמשך כמה שנים וכנראה שעקב כך הגיע היום בו לא נמצא במערכת הבית ספרית, וזו העוטפת אותה מי שיתפנה לעסוק ב"איך נפרדים?"  "איך מסכמים?"
השם שנבחר לתערוכה – שמונים שנה בלב – הגדיר את הרגשתינו.
תרמה לכך, מן הסתם,  העובדה שהצוות כולל את הדור השני למייסדי המושב ולעובדה שכולנו דור ראשון לבוגרי בית הספר, וגם דורות ההמשך שלנו זכו ללמוד בבניין, חיפשנו דרך להיפרד מהמוסד הכל כך יקר לנו או בעצם מתקופה.

 כפי שנכתב ברשימה הקודמת בבלוג זה, רצינו ולא ידענו איך, אבל, כפי שהתברר בדיעבד, לא הערכנו עד כמה יקר המוסד הזה למאות בוגריו , למורים ולתושבים בעבר ובהווה.
כל אלה שמעו, ראו, העבירו והפיצו את דבר התערוכה בדרכים המודרניות המחליפות את תופי הטאם טאם וכך הגיעו מאות מבקרים לתערוכה, החליפו זכרונות, שיתפו את המשפחות ואת דורות ההמשך תוך שהם מצביעים על תמונות, על עיתוני בית הספר, על המשחקים ונזכרים בימי בית הספר, חברים, מורים ועוד.
בספר הביקורים שהוצב בפתח התערוכה נכתבו תגובות מרגשות וברשימה שהכינונו מראש ביקשו רבים להצטרף לרשימת התפוצה של הארכיון.

 מידגם קטנטן ממה שנכתב בספר הביקורים

לא כולם הבינו וידעו שצוות ארכיון המושב הוא זה שיזם את התערוכה ואסף מן היקב ומן הגורן תמונות ותיעוד . היו כאלה שחשבו כי לבית הספר היה ארכיון ואף הביעו תהיה כשהתברר שאין לבית הספר ולא היה ארכיון.
רבים עמדו וצילמו בטלפונים החכמים תמונות מהתערוכה והעבירו למי שלא ידע או לא יכול היה להגיע.
אנחנו, צוות הארכיו,  יצאנו לדרך מצוידות בתחושה ובאמונה שנצליח לעשות משהו אלא שהתחושות שלנו חברו כנראה לתחושות של אחרים והתערוכה קמה וצמחה בעזרתם של חברים שנרתמו ותרמו מיכולותיהם וכשרונם בעיצוב, והקמה,
אנוך פארי, משה לזר, ינאי זקס, דני ברכה, זהר סיני, סמדר שחר, ענת בן פזי, הדס טאוסי ומי שנשאר בביית הספר - יעל ויניב (המינהלנית ואב הבית של בית הספר) שעזרו לנו רבות באיתור ציוד, מסמכים ועוד. 
לוח הזמנים, החל מרגע נביטת רעיון התערוכה ועד למימושו היה קצר, כחודש ומחצה,  והושפע מהעובדה ששנת הלימודים מסתיימת בסוף יוני ואחר כך כולם מתפזרים.
 בדרך נולדה גם יוזמה ספונטינית פרטנית שהתחילה מרצון של יגאל שרגיאן, אחד מבוגרי בית הספר שגם בניו בין התלמידים , להצטלם ביום האחרון של שנת הלימדים. אשר ביקש להכין פלקט פרידה. סמדר שחר, הפיקה פלקט יפהפה ותוך כמה שעות ולילה הופצה הידיעה כי מי שרוצה להצטלם בצלצול הראשון האחרון, יבוא בבקר להצטלם.
בעודנו מצטלמים נרגשים: דורות של בוגרים עם  דורות ההמשך, בצלצול הראשון ביום האחרון, יזמה זהר סיני. את הצעד שהניב את תמונת הצילום של כל תלמידי בית הספר ביום האחרון. המורים והתלמידים שיתפו פעולה וכך זכינו גם לתמונת סיום מרגשת בנוסף לתמונות הפרטניות שהצטלמו עם השלט והועלו לעמוד הפייסבוק של הארכיון.



 את התמונה הצבנו בתערוכה מול התמונה הראשונה המצויה בידינו של ילדי בית הספר שבה מופיעים פחות מארבעים ילדים ואילו בתמונת הסיום מופיעים כ - 400 ילדים.

פעמים רבות אנחנו תוהים "למי אנחנו עמלים" ו"מה יעשה בחומר שאנחנו טורחים לשמור ולתעד, וכבר נאמר בפרקי אבות:
 לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה.
וכן, תם ולא נשלם ,
עשינו לעצמנו עוד עבודה כי עכשו בתום החגיגה יש להמשיך לתעד ולשמור את כל מה שנאסף לקראת התערוכה במהלכה ולאחריה ...
כדאי לציין שחלק מהתמונות ומעבודות התלמידים שהיו מונחות בפינות נידחות, הגיעו אלינו רק מעצם העובדה שהצבנו עצמנו ככתובת ואלמלא כן היו מגיעים אל גל האשפה.
כנראה שככה זה כשאתה ארכיון יוזם.

וכך נראתה התערוכה על הקוליסות הגדולות הוצגו תמונות המחזור מצד אחד ומצידן השני תמונות מנושאים שונים.
על שולחנות בית ספר שעל יד החלונות הוצגו משחקים, ספרים, וציוד בית ספר משנים עברו.
השולחן העגול כלל עלוני "יחדיו" שיצא לאורך שנים וכן קטעים בודדים מתוך העלונים.
שימו לב: הקלקלה על כל אחת מהתמונות מגדילה אותן.






 

עוד תמונות וסרט מהתערוכה בקישורים שלהלן: 

אלבום תמונות שצילם יגאל שרגיאן בערב הפתיחה של התערוכה 
https://plus.google.com/photos/102617749525327594167/albums/6169614690292997521?authkey=CLn94-CEgKLYgAE

הסרט ביוטיוב - צולם על ידי ינאי זקס בערב הפתיחה

https://www.youtube.com/watch?v=B91t7y1saU4&feature=youtu.be

מבקרים בתערוכה כפי שנקלטו במצלמה של ציפי לזר
https://picasaweb.google.com/115479647387013735617/LEIlFL?feat=email

תערוכה - בצמיחה

 
איך ?
איך נפרדים מהבנין שהיווה מקום מרכזי – פיזי, חברתי,
מקום שהיה לב ריקמת החיים היום יומיים של הקהילה במשך שמונים שנה?
היה זה רק טבעי שארכיון המושב יאמץ אל חיקו את התיעוד של בית הספר במיוחד נוכח העובדה שבכל הפרוטוקולים והמאזנים של המושב, מאז הקמתו, הוזכר בית הספר, הוזכרו המשאבים והוועדות שליוו את היווסדו, הקמתו וצמיחתו.
תוך כדי כך מצאנו גם תיעוד מעיתון "דבר" על טקס הנחת אבן הפינה של בית הספר

הועבר אלינו  מארכיון כפר סבא באדיבות דני פייבל הארכיונאי

קטע מתוך עיתון "יחדיו" של בית הספר שיצא במלאות יובל לבית הספר 

  

התחלנו  באיסוף מסמכים ותיעוד, שימשנו כתובת לדברים ש"אולי אתם רוצים את..." ו"כן, תודה". כן, רצינו את הסרט של כנס יובל מחזורים (שהתקיים ב -1987) ששכב כאבן שאין לה הופכין, רצינו את תמונות המחזור של בית הספר שבמשך שנים היו תלויות בפרוזדורים עד שהוחלט להורידן ולעטפן בניילון בערמה עד שבאנו וסרקנו ופרסמנו בפייסבוק ועוד.
לפני כחודשיים החליט צוות הארכיון כי הקמת תערוכה תהווה דרך מתאימה להיפרד מפרק הסטורי זה.
התחלנו בלי יומרות בתצוגת "מיני" בארון הזכוכית המשמש לתצוגות קטנות מתחלפות אבל הרגשנו שצריך משהו מכובד יותר.

תצוגה בארון הארכיון

פרסמנו הודעה בכלי התקשורת האלקטרונים שאנחנו מחפשים תמונות לתערוכה. במקביל התברר שגם בית הספר רצה לקיים אירוע פרידה אבל יוזמה זאת ירדה מעל סדר היום וכך קיבלנו גם את ברכת בית הספר לקיום התערוכה בראשית חופשת הקיץ.
בשבועות אלה התחלנו לקבל מידע על אלבומים ותמונות בבית הספר אותם אנחנו יכולים לקבל.
יעל, המינהלנית ויניב, אב הבית, הביאו לידיעתנו על קיום חפצים שונים או עבודות תלמידים שהתגלו תוך כדי מהלך האריזה, הניפוי והפינוי לטובת המבנה החדש.

דפדפנו באלבומים וחיפשנו בערמות של תמונות, סרקנו, הדפסנו והתחלנו לגבש את התפישה העיצובית להעמדת התערוכה. והתחלנו לעלות הצעות ורעיונות:
איך ועל מה להדפיס את התמונות? איך ועל מה נציג אותן ועוד ועוד.
כאן נכנסו לתמונה צוות עיצובי – טכני: חברים וחברות שתרמו מזמנם וכישוריהם להקמת התשתיות הפיזיות.
הצטרפו חברים וחברות שעזרו בחלקים שונים וברעיונות.
פרסמנו הזמנה.
והיום, כשישה שבועות מאז העלינו את רעיון התערוכה ושלושה ימים לפני פתיחתה, אפשר לנשום לרווחה.

התערוכה מחכה לאורחיה. 

התמונות ברשימה זו ממחישות חלק מההוויה בדרך ותוך כדי ההכנות לתערוכה.

 

אפשר להמשיך ולעקוב אחרי מהלך הצמיחה וההוויה גם בפייסבוק של ארכיון מושב צופית