יום שישי, 7 באוגוסט 2015

הצדעה לבנין ולהסטוריה של בית הספר בצופית - בתמונות וזכרונות





יצאנו לדרך מונעים ברגשות ומצוידים בתחושה שאי אפשר לעבור לסדר היום בנקודה הסטורית חשובה כל כך -  פרידה ממוסד שתיפקד והיה במרכז ההוויה בתולדות המושב במשך שמונים שנה.
הבנין הציבורי הראשון שנבנה במושב וכפי שנכתב בעיתון "דבר" מיום 22.1.1935 כאשר עדיין לא כל החברים עברו לגור בו.
הבנין התרוקן מייעודו המקורי לאחר מאבק ציבורי שנמשך כמה שנים וכנראה שעקב כך הגיע היום בו לא נמצא במערכת הבית ספרית, וזו העוטפת אותה מי שיתפנה לעסוק ב"איך נפרדים?"  "איך מסכמים?"
השם שנבחר לתערוכה – שמונים שנה בלב – הגדיר את הרגשתינו.
תרמה לכך, מן הסתם,  העובדה שהצוות כולל את הדור השני למייסדי המושב ולעובדה שכולנו דור ראשון לבוגרי בית הספר, וגם דורות ההמשך שלנו זכו ללמוד בבניין, חיפשנו דרך להיפרד מהמוסד הכל כך יקר לנו או בעצם מתקופה.

 כפי שנכתב ברשימה הקודמת בבלוג זה, רצינו ולא ידענו איך, אבל, כפי שהתברר בדיעבד, לא הערכנו עד כמה יקר המוסד הזה למאות בוגריו , למורים ולתושבים בעבר ובהווה.
כל אלה שמעו, ראו, העבירו והפיצו את דבר התערוכה בדרכים המודרניות המחליפות את תופי הטאם טאם וכך הגיעו מאות מבקרים לתערוכה, החליפו זכרונות, שיתפו את המשפחות ואת דורות ההמשך תוך שהם מצביעים על תמונות, על עיתוני בית הספר, על המשחקים ונזכרים בימי בית הספר, חברים, מורים ועוד.
בספר הביקורים שהוצב בפתח התערוכה נכתבו תגובות מרגשות וברשימה שהכינונו מראש ביקשו רבים להצטרף לרשימת התפוצה של הארכיון.

 מידגם קטנטן ממה שנכתב בספר הביקורים

לא כולם הבינו וידעו שצוות ארכיון המושב הוא זה שיזם את התערוכה ואסף מן היקב ומן הגורן תמונות ותיעוד . היו כאלה שחשבו כי לבית הספר היה ארכיון ואף הביעו תהיה כשהתברר שאין לבית הספר ולא היה ארכיון.
רבים עמדו וצילמו בטלפונים החכמים תמונות מהתערוכה והעבירו למי שלא ידע או לא יכול היה להגיע.
אנחנו, צוות הארכיו,  יצאנו לדרך מצוידות בתחושה ובאמונה שנצליח לעשות משהו אלא שהתחושות שלנו חברו כנראה לתחושות של אחרים והתערוכה קמה וצמחה בעזרתם של חברים שנרתמו ותרמו מיכולותיהם וכשרונם בעיצוב, והקמה,

אנוך פארי, משה לזר, ינאי זקס, דני ברכה, זהר סיני, סמדר שחר, ענת בן פזי, הדס טאוסי ומי שנשאר בביית הספר יעל ויניב (המינהלנית ואב הבית של בית הספר) שעזרו לנו רבות באיתור ציוד, מסמכים ועוד. 
לוח הזמנים, החל מרגע נביטת רעיון התערוכה ועד למימושו היה קצר, כחודש ומחצה,  והושפע מהעובדה ששנת הלימודים מסתיימת בסוף יוני ואחר כך כולם מתפזרים.
 בדרך נולדה גם יוזמה ספונטינית פרטנית שהתחילה מרצון של יגאל שרגיאן, אחד מבוגרי בית הספר שגם בניו בין התלמידים , להצטלם ביום האחרון של שנת הלימדים. אשר ביקש להכין פלקט פרידה. סמדר שחר, הפיקה פלקט יפהפה ותוך כמה שעות ולילה הופצה הידיעה כי מי שרוצה להצטלם בצלצול הראשון האחרון, יבוא בבקר להצטלם.
בעודנו מצטלמים נרגשים: דורות של בוגרים עם  דורות ההמשך, בצלצול הראשון ביום האחרון, יזמה זהר סיני. את הצעד שהניב את תמונת הצילום של כל תלמידי בית הספר ביום האחרון. המורים והתלמידים שיתפו פעולה וכך זכינו גם לתמונת סיום מרגשת 
בנוסף לתמונות הפרטניות שהצטלמו עם השלט והועלו לעמוד הפייסבוק של הארכיון.



 את התמונה הצבנו בתערוכה מול התמונה הראשונה המצויה בידינו של ילדי בית הספר שבה מופיעים פחות מארבעים ילדים ואילו בתמונת הסיום מופיעים כ - 400 ילדים.


פעמים רבות אנחנו תוהים "למי אנחנו עמלים" ו"מה יעשה בחומר שאנחנו טורחים לשמור ולתעד, וכבר נאמר בפרקי אבות:
 לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה.
וכן, תם ולא נשלם ,
עשינו לעצמנו עוד עבודה כי עכשו בתום החגיגה יש להמשיך לתעד ולשמור את כל מה שנאסף לקראת התערוכה במהלכה ולאחריה ...
כדאי לציין שחלק מהתמונות ומעבודות התלמידים שהיו מונחות בפינות נידחות, הגיעו אלינו רק מעצם העובדה שהצבנו עצמנו ככתובת ואלמלא כן היו מגיעים אל גל האשפה.
כנראה שככה זה כשאתה ארכיון יוזם.

וכך נראתה התערוכה על הקוליסות הגדולות הוצגו תמונות המחזור מצד אחד ומצידן השני תמונות מנושאים שונים.
על שולחנות בית ספר שעל יד החלונות הוצגו משחקים, ספרים, וציוד בית ספר משנים עברו.
השולחן העגול כלל עלוני "יחדיו" שיצא לאורך שנים וכן קטעים בודדים מתוך העלונים.
שימו לב: הקלקלה על כל אחת מהתמונות מגדילה אותן.






 






עוד תמונות וסרט מהתערוכה בקישורים שלהלן: 
אלבום תמונות שצילם יגאל שרגיאן בערב הפתיחה של התערוכה 
https://plus.google.com/photos/102617749525327594167/albums/6169614690292997521?authkey=CLn94-CEgKLYgAE

הסרט ביוטיוב - צולם על ידי ינאי זקס בערב הפתיחה

יום שני, 6 ביולי 2015

תערוכה - בצמיחה

 
איך ?
איך נפרדים מהבנין שהיווה מקום מרכזי – פיזי, חברתי,
מקום שהיה לב ריקמת החיים היום יומיים של הקהילה במשך שמונים שנה?
היה זה רק טבעי שארכיון המושב יאמץ אל חיקו את התיעוד של בית הספר במיוחד נוכח העובדה שבכל הפרוטוקולים והמאזנים של המושב, מאז הקמתו, הוזכר בית הספר, הוזכרו המשאבים והוועדות שליוו את היווסדו, הקמתו וצמיחתו.
תוך כדי כך מצאנו גם תיעוד מעיתון "דבר" על טקס הנחת אבן הפינה של בית הספר
הועבר אלינו  מארכיון כפר סבא באדיבות דני פייבל הארכיונאי

קטע מתוך עיתון "יחדיו" של בית הספר שיצא במלאות יובל לבית הספר 
  

התחלנו  באיסוף מסמכים ותיעוד, שימשנו כתובת לדברים ש"אולי אתם רוצים את..." ו"כן, תודה". כן, רצינו את הסרט של כנס יובל מחזורים (שהתקיים ב -1987) ששכב כאבן שאין לה הופכין, רצינו את תמונות המחזור של בית הספר שבמשך שנים היו תלויות בפרוזדורים עד שהוחלט להורידן ולעטפן בניילון בערמה עד שבאנו וסרקנו ופרסמנו בפייסבוק ועוד.
לפני כחודשיים החליט צוות הארכיון כי הקמת תערוכה תהווה דרך מתאימה להיפרד מפרק הסטורי זה.
התחלנו בלי יומרות בתצוגת "מיני" בארון הזכוכית המשמש לתצוגות קטנות מתחלפות אבל הרגשנו שצריך משהו מכובד יותר.
תצוגה בארון הארכיון


פרסמנו הודעה בכלי התקשורת האלקטרונים שאנחנו מחפשים תמונות לתערוכה. במקביל התברר שגם בית הספר רצה לקיים אירוע פרידה אבל יוזמה זאת ירדה מעל סדר היום וכך קיבלנו גם את ברכת בית הספר לקיום התערוכה בראשית חופשת הקיץ.
בשבועות אלה התחלנו לקבל מידע על אלבומים ותמונות בבית הספר אותם אנחנו יכולים לקבל.
יעל, המינהלנית ויניב, אב הבית, הביאו לידיעתנו על קיום חפצים שונים או עבודות תלמידים שהתגלו תוך כדי מהלך האריזה, הניפוי והפינוי לטובת המבנה החדש.
דפדפנו באלבומים וחיפשנו בערמות של תמונות, סרקנו, הדפסנו והתחלנו לגבש את התפישה העיצובית להעמדת התערוכה. והתחלנו לעלות הצעות ורעיונות:
איך ועל מה להדפיס את התמונות? איך ועל מה נציג אותן ועוד ועוד.
כאן נכנסו לתמונה צוות עיצובי – טכני: חברים וחברות שתרמו מזמנם וכישוריהם להקמת התשתיות הפיזיות.
הצטרפו חברים וחברות שעזרו בחלקים שונים וברעיונות.
פרסמנו הזמנה.
והיום, כשישה שבועות מאז העלינו את רעיון התערוכה ושלושה ימים לפני פתיחתה, אפשר לנשום לרווחה.

התערוכה מחכה לאורחיה. 
התמונות ברשימה זו ממחישות חלק מההוויה בדרך ותוך כדי ההכנות לתערוכה.

 






















אפשר להמשיך ולעקוב אחרי מהלך הצמיחה וההוויה גם בפייסבוק של ארכיון מושב צופית

יום שישי, 29 במאי 2015

שיתופי פעולה של הארכיון


הפעם נתייחס לנושאים המתארים ומתעדים את פעילותנו החודש: 

1. שיתוף הפעולה עם האגף לתרבות וחברה בתנועת המושבים מתקיים מאז 2011 והשנה התבקשנו להציג שיתופי פעולה בין הארכיון לוועדות ולפעילויות שונות במושב במסגרת של  
כנס פעילים שהתקיים בשפיים והשתתפו בו כ – 200 פעילים מכל המושבים. בכנס הוצגו מיגוון פעולות חברה ותרבות כולל אפשרויות שילוב הארכיון בקהילה. 




2. הקשר עם המועצה לשימור אתרים בישראל. קשר שהתחיל לפני למעלה משלוש שנים כאשר  טל בן נון רכזת אזור המרכז הסבירה על פעילות המועצה לשימור במסגרת מפגש של ארכיונאי דרום השרון. מאז אנחנו נהנים משיתוף פעולה ביוזמות משותפות, חילופי מידע ועידוד יוזמות מקומיות. בין הפעילויות המשותפות אפשר למנות את הכנס שהתקיים במלאות 80 להתישבות האלף ועוד אבל אולי בעיקר, את המודעות לשימור – מה ואיך לשמור אתרים ומבנים במושב. 
לפני שבוע, נעננו לבקשתה לארח קבוצת מטיילים – אחד מהסיורים הרבים שהמועצה לשימור מקיימת. הקבוצה ביקרה בגן מנשה, בשדה ורבורג, בקלמניה ובצופית.
הם קיבלו הסבר על המושב, והתפתחותו. על המבנים והאתרים הראשונים: בית העם וסביבתו, מבנה בית הספר – המבנה הציבורי הראשון שהוקם במושב ומציין בימים אלה 80 לבנייתו. על הסילו שהיה ואיננו, כל זאת בדגש על השילוט שנחנך לפני 4 שנים וכן על המועדון התרבות ומגרש הספורט שהוקם בשנת 1951, במסגרת הקמת ההרחבה לאחר קום המדינה.

 



3. פעילות איסוף תמונות על חיי בית הספר.
כמחווה לבניין בית הספר (שבנייתו התחילה בשנת 1935) המציין גבורות ובצירוף מוזר גם מתפנה בסוף שנת הלימודים מהתלמידים העוברים למבנה חדש, החלטנו לקיים תערוכת תמונות מחיי בית הספר לאורך שנות קיומו. אנחנו בעיצומה של עבודת איסוף התמונות ופונים גם באמצעות בלוג זה לכל מי שיכול להעביר לנו תמונות בנושא לטובת התיעוד.
תוך כדי העבודה על איסוף התמונות לתערוכה התבקשנו ע"י בית הספר לשתף פעולה ולקיים את התערוכה במסגרת האירוע שהם יקיימו.


4. שבועות – אז והיום.
לבקשת הוועדה שהכינה את חג שבועות, שמחנו להעביר תמונות מהחג משנים עברו שהודפסו והיוו חלק מעיצוב הבמה בחג השנה.
את החיבור בין חגי שבועות בשנים עברו והחג השנה ניתן לראות בתמונות המצורפות.  

נשמח להמשיך את שיתופי הפעולה ולהרחיבם.
 



בית הספר בשבועות 1937 עם הוספת הקומה השניה

יום שלישי, 28 באפריל 2015

אז מה היה לנו באביב תשע"ה - 2015


 מה ? כבר עברו חודשיים מאז נכתבה הרשימה הקודמת ?
דפדוף בלוח השנה משקף חלקית את המטלות שלקחנו על עצמנו ואחרות שהתבקשנו לשתף איתן פעולה: 
 
* עבודה במגנזה, שם מאופסנים תיקי הוועדים וצריך לעבור על הנושאים, התאריכים, למיין  ולראות מה אפשר וצריך להעביר לארכיון (אחרי ריסוס שנדרש).
* ריכוז מסמכים הסטורים בנושאי קרקעות ועוד – לבקשת העוסקים בכך.
* פסח – מועד המדרבן לעשות סדר ונקיון הן בבתים והן בארכיון,
מה עושים עם האוצרות הנגלים – דילמות...
ואחרי פסח – חזרה לשגרה עם תוספת חשובה – מרתה יפה מצטרפת לצוות הארכיון. ברוכה הבאה
עכשו אנחנו כבר צוות מורחב ואולי נצליח לקדם יותר משימות העומדות ותלויות, ישנות וחדשות:
 

 * מעבירים חומרים לצוותים המכינים את טקסי הזכרון לשואה ולגבורה ולטקס הזכרון לחללי מערכות ישראל. ימים קשים גם מבחינה ריגשית.
* שותפים ליוזמה חדשה "זכרון בסלון" שיזמה חוה אלאוהב וארחה בביתה את לידיה אברמסון. ערב אינטימי ומרגש.
לידיה אברמסון מספרת את סיפור הישרדותה

המעורבות והשותפות של צוות הארכיון כוללת העברת מידע לפני האירועים והפצת התיעוד (בעיקר המצולם) אחרי כל אירוע,
משימה הדורשת שיתופי פעולה עם המצלמים ועורכי הסרטים (במידה ויש).

השנה יזם צוות הארכיון פעילות לערב יום העצמאות בצד הפעילויות הדינמיות שהופעלו אחרי הטקס החגיגי. היוזמה לפעילות זו הגיעה עקב התחזית (למזג אויר קריר), והיא שהניעה אותנו לארגן מוקד התכנסות בתוך אולם המועדון - צפייה בתמונות וסרטי ארכיון עם כוס קפה ומאפה.
 אמרנו ועשינו. וגם לקהל זכינו.

ועכשו, כשמתקרב חג שבועות  נערכים יחד עם הצוותים המכינים את החג, להכניס קצת ארומה נוסטלגית – הסטורית
אפשר לומר כי יש לנו "יום יום חג" ואחריו גם after pary הדורש החזרת דברים למקומם, שימור מוצרים ואביזרים חדשים.
על הרעיונות ותכניות שבדרך – נשתף אחרי חג השבועות.
רשימה זו סוקרת את האירועים האחרונים במילים ותמונות.

                    ערב הזכרון לשואה ולגבורה 2015 הטקס המתקיים מדי שנה  ליד האנדרטה לשואה ולגבורה, הועתק השנה לבית העם בגלל מזג האויר. 
ובמסגרתו הוקרא גם סיפור הקמת האנדרטה   http://www.tsofit.org.il/3rw/ 


מנגנים הילדים: עמית בק ועומר חייט (סקסופון) 
מנגנים מבוגרים: עודד רוזנפלד  - סקסופון ובני בלומר - קלידים

תמונות  נוספות מטקס הזכרון לשואה ולגבורה  ניתן לראות בקישור שלהלן http://tinyurl.com/ma7t3sb



               טקס יום הזכרון לחללי מערכות ישראל

  



לצפייה במונות נוספות הקליקו לאלבום מטקס יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות הטרור
                      
ערב יום העצמאות ה – 67 למדינה  תועד בקישור הבא tinyurl.com/n86u3p... 

 שלושת האלבומים והתמונות המובאות כאן צולמו והועלו לפיקאסה ע"י יגאל שרגיאן

לסיום רשימה זו וכיוון שאנו מתכוננים כבר לחג שבועות נפנה אתכם לרשימת היובל של בלוג זה שנכתבה לפני שנה לקראת חג השבועות 2014.
שם הרשימה "
שבועות על ציר הזמן"
http://arctsofit.blogspot.co.il/2014/06/blog-post.html


 תושבים ועמיתים יקרים
נשמח לתגובות במקום המיועד לכך בסוף הרשימה

יום רביעי, 25 בפברואר 2015

ערב ההשקה לספר "צופית מושב בשרון"


הכרזה בכניסות למושב

הזמנות אישיות

תוך כדי הציפייה להדפסת הספר נערכנו לערב ההשקה:
כרזות נפרשו בכניסות למושב, כמקובל לאחרונה לקראת אירועים, גם הזמנות אישיות נשלחו בדואר, מהלך הערב תוכנן, וכל זאת לווה בחששות ובדאגות.
עכשו, ההתרגשות מאחורינו ואיתה גם החששות: 
הקהל מילא את בית העם, המפגש ליד שולחן הקפה, התותים ומאפה, בין ותיקים לדורות הצעירים יותר היה חווייתי ומרגש,  וכמו כל אירוע אחר, גם האירוע הזה תועד בתמונות, ובסרט.
הספרים עטופים ומסודרים לפי שמות א-ב של החברים שהוזמן עבורם ספר 
הקהל בציפייה להתחלה
חבורת הזמר בחזרה אחרונה


חנן, שהגיע מארה"ב ומוטי, הגר במקום, בני כיתה, חברים מילדות שנפגשו בערב

וגם הדור הצעיר יותר שמחים להיפגש

רני, בן מושב שמזמן לא ראינוהו, אף הוא הגיע 

ותיקים ששמחים לבואו של רני

צלם הוידאו בהיכון מחוזק על ידי בני המשפחה

יגאל שרגיאן מכוון את המצלמה ולא מפספס 


ברשימה זו משובץ מידגם תמונות של המפגשים, ההתכנסות וההכנות אותן צילמה ציפי לזר.
את שאר התמונות אפשר לראות באלבום שצילם יגאל שרגיאן 
שאף הכין קליף בן 7 דקות https://www.youtube.com/watch?v=LT6XtGo739c&feature=youtu.be


ומי שרוצה לצפות בסרט 
בן 45 דקות המתעד את מהלך הערב כולו, מוזמן להקליק על הקישור 

הסרט המלא צולם על ידי ינאי
וכמו שכתבנו באתר המושב למחרת האירוע, להצלחת הערב היו שותפים
ומצאנו לנכון להביע תודה לכולם בפורום הקהילתי של אתר המושב וסיימנו את התודה
במילים הלקוחות משירה של נעמי שמר :

"עם אנשים טובים כאלה, באמצע הדרך, אפשר להמשיך לצעוד
בתקווה שתקראו בספר, וכמאמר הפסוק "הפוך בו והפוך בו" תמצאו עוד ועוד על מה שהיה ואיך הכל התהווה. ואחרונים חביבים – קוראי הספר שחיכו בסבלנות עד לחשיפה"

יום שבת, 27 בדצמבר 2014

צופית – מושב בשרון -תולדות 80 השנים הראשונות

במלאות יובל להוצאת "צופית" הספר הראשון שיצא לאור ע"י ותיקי המושב והיה מאסף חשוב של העשורים הראשונים להקמת המושב, יוצא לאור הספר החדש: 



צופית - מושב בשרון


צופית – מושב בשרון  

הרצון לכתוב ספר שיתאר את תולדות צופית עלה כבר לקראת חג השבעים אבל רק כעבור עשור התקיימו התנאים שאיפשרו זאת והיום, בסוף שנת 2014 נמסר הספר לדפוס וכמו כולם גם אנחנו, צוות הארכיון, שתיפקד גם כוועדת ספר, חיכינו בסקרנות לראותו.
בשש השנים האחרונות, מאז הוקם הארכיון והתחיל פעולתו,  מתרחש תהליך מרתק של איסוף מסמכים, ראיונות, סיפורים ותיעוד מגוון. במקביל גבר הצורך להנגיש חלק מהתיעוד ולשתף את הציבור בידע המצטבר.
חיפשנו דרך לחבר בין ראשונים, וותיקים לבין "חדשים" שזה מקרוב באו וצעירים.
בנוסף לפעילויות אחרות הנעשות במסגרות השונות הקיימות במושב שמטרתם יצירת תרבות משותפת.

 חמישים שנה עברו מאז יצא הספר "צופית"
התמונה שנבחרה להיות על כריכת הספר, צולמה ב"שדרות ראובן" בכניסה למושב
ומאז חלו שינויים רבים, התרחשו התפתחויות חשובות והתבקש לרכזם בספר החדש.
כמו בסמוך לאירועים דומים אחרים, שימש תהליך כתיבת הספר זרז להוספת תיעוד ולכתיבת זכרונות וראיונות. חלק מהזכרונות ומהסיפורים פורסמו מכבר
באתר המושב http://www.tsofit.org.il/mh5/ וכן חלק מהתמונות


הספר מספר את ההסטוריה של המושב, את הרקע להקמתו, ואת התפתחותו על פני 212 עמודים כולל תמונות בשחור לבן ובצבע. כתיבת הספר, המחקר והעריכה נעשו בידיו האמונות של יואב רגב – חוקר, מדריך וסופר של תולדות הארץ.

צוות הארכיון סייע באיסוף החומרים ונעזר בחברים שכתבו וסיפרו את זכרונותיהם.

ערב השקה חגיגי וחשיפת הספר נקבע
ליום רביעי 11.02.2015  כ"ב שבט תשע"ה, שעה19.30
בבית העם ע"ש צוקרמן במושב



תוכן העניינים של הספר

מחיר הספר 90 שקל. ניתן יהיה לרכוש אותו בערב ההשקה או לאחר מכן במזכירות האגודה בטלפון -097411202



יום שבת, 1 בנובמבר 2014

ובנו בתים ונטעו פרדסים ואכלו פרים:

ואיך בנו? ואילו בתים בנו?
במהלך איסוף החומרים לכתיבת הספר, צופית - מושב בשרון, שהוא עיקר עיסוקנו בתקופה האחרונה, נחשפנו למידע המועט שיש בידינו בנושא בניית הבתים הראשונים.
עיקר המידע נמצא בכתובים אבל פה ושם מצאנו גם תמונות המתעדות וממחישות את מבני המגורים והרפת כאשר חלק ממה שבימינו כלול במגורים, לא תמיד היה כך. 

תכנית הבית האחידה הוכתבה להתיישבות האלף על ידי מול ולכן נקראו בתי הראשונים – בתי מול.

"תקציב היחידה נקבע ב - 374 לא''י בריבית של 8% לבניית שני חדרים ומטבח, יחד 30 מ''ר ומרפסת פתוחה - 4x2מ', ורפת על גבול שני מתיישבים, מחולקת ע''י קיר באמצע. גודלה של הרפת לכל מתיישב היה 3x 6 מ', בלי רצפה. מצורפת לרפת נבנתה מקלחת מבטון בגודל של1x2 מ',ובית שימוש אף הוא מצורף לרפת. ההלוואה למבנים ניתנה ל - 15 שנה. התשלום החודשי נקבע - 1.35 לא''י. עבודות הבנייה הוצאו לפועל ע'' בנק המשכנתאות ולא הורשו לנו להכניס כל שינוי בתכנית הבנייה. אפילו את המרפסת אסרו לסגורהיחס הקפדני נבע מתוך החשש שמא נסתבך בחובות ולא נוכל לעמוד בתשלומים לבנק". מתוך ספר צופית עמ' 25 - 31
בפרוטוקול מיום  5.8.1932  נכתב:  "לבסוף הסכמנו לבית של 2.70 מ' גובה".
אמנם אסרו לסגור את המרפסות אבל ברגע שהתאפשר מבחינה פיננסית נסגרו המרפסות בחלונות ודלת כניסה.


אפרים אברמסון, שהגיע לצופית עם הוריו בגיל שלוש וחצי, כתב בפרק ילדות ונעורים בצופית טרום מלחמת השחרור :
http://www.tsofit.org.il/aay/

"באנו לבית קטן שכל גודלו אולי 40 מטר: 2 חדרים קטנים: אולי 4X 4 מטר ומטבח בגודל 2 מ' X 1.5 מ' שפנה לצד הצפוני - הקריר. בקיר הצפוני היה ממוקם ארון-אוויר ששימש כאילו מקרר. מרפסת פתוחה אשר במשך הזמן אבא סגר אותה כמו כולם והיא שימשה לנו כחדר אוכל וגם לבילוי ושיחות משפחתיות.
הריהוט המועט שהועמס על המשאית: מיטות ברזל של הורים ומיטת ברזל קטנה בשבילי; ארון סטנדרטי גבוה וצר שבאחת משתי דלתותיו הייתה מראה גדולה (אצל הרבה מייסדים ראיתי ארון כזה); מזנון כפול אחד רוכב על השני; שולחן כבד אליפסי ועד שולחן אוכל עם כמה כסאות; תנור קטן שחור עומד על 4 רגליים שבו אמא אפתה לחם; פרימוס; מנורות נפט; כלי אוכל ומטבח וכמובן מגהץ על גחלים. "

הצריפים -
אלה הוקמו שלא לפי התכנית אלא לפי הצרכים. כך נבנו צריפים להורים של המתיישבים או לבני משפחה אחרים שנסמכו אליהם. הצריפים הוקמו גם כמבני ציבור ארעיים.

הידועים שביניהם היו צריף המזכירות והמחסנים וכן צריף "הפועל"  שנבנה ככיסוי לפעילות של ההנגה.
לאחר הקמת המדינה בשנת 1949 הובאו צריפים דו משפחתיים כאשר לכל משפחה היה חדר, מטבח ופרוזדור כניסה קטן. הצריפים שימשו כמגורים זמניים במשך כשלוש – רבע שנים עד להקמת מבני הקבע בהרחבה.
למותר לציין שהמקלחות והשירותים נשארו מחוץ למבני המגורים...