יום חמישי, 21 ביולי 2016

כבישים כציוני דרך בציר הזמן


כבישים כציוני דרך בציר הזמן 

עבודות הרחבת כביש 554 צפונית לכפר סבא כולל הצבת רמזור בכניסה לצופית ובהמשך לרמת הכובש, מתבצעות מזה חודשים ארוכים בשנה האחרונה ועדיין לא הסתיימו.
העובדה שעבודות אלה יוצרות פקקים ושיבושי תנועה הניעו אותנו לבדוק ולחפש את תולדות הכביש וכך הגענו בעזרת פרוטוקולים וקטעים עיתונות לתובנה מעניינת לגבי תפקידם ומקומם של הכביש 554 והכבישים הפנימיים אצלינו בצופית.
סקירה קצרה מציגה את הלו"ז הבא:
23.9.1935 לסלילת כבישים חדשים בשרון – "שלטונות יפו וטול כרם נושאים ונותנים עם ב"כ הישובים היהודיים אשר מצפון לכפר סבא (צופית, קלמניה, תל אשר, ארגון גן חיים, שכ' פועלים כ"ס, רמת הכובש.  ... סלילת הכביש תעלה כ – 22.אלף לא"י. הממשלה דורשת מאת הישובים היהודיים את מחצית הסכום."
21.8.1937 
"אישור רישמי להוצאה לפועל של כביש זה. כן נודע שהעבודה תחל בקרוב, אם "המעוניינים" יכניסו את דמי השתתפותם לקופת הממשלה. אף תנאי זה נתמלא -לאחר מאמצים מרובים הומצא רובו של הכסף, למעלה מ – 4000 לא"י. אך התחלת העבודה עוד ממנו והלאה. הנה מתקרבת ובאה עונת הפרי ובעלי הפרדסים והמשקים קיוו להינות מן ההוזלה בהובלת הפרי השנה – ונתאכזבו....
מוסרים כי נפלה טעות בעריכת המפות לכביש. נעשו נסיונות להציע, שהישובים יסתפקו בכביש עד מיסקה, אך ההצעה נדחתה על ידי כל הישובים בסביבה וביחוד רמת הכובש – הנקודה הקיצונית ביותר."

  15/10/1937
 




אבל ביום 14/4/1938 התפרסמה הידיעה:
"נסתיימה סלילת הכביש כפר-סבא – רמת הכובש  ואתמול עזבו את המקום המכבשים והפועלים שסיימו את העבודה. חצץ וזיפוט נעשו רק עד הכפר מיסקה, קילומטר אחד לפני רמת הכובש..."
במילים אחרות: תם ולא נשלם...רק כעברו 4 חודשים וחצי
ביום 11.8.1938
התפרסם : "אתמול התחילה עבודת הסלילה להשלמת הכביש המוביל מכפר סבא לרמת הכובש. חלק מכביש זה שנסלל לפני חודשים אחדים הגיע רק עד הכפר מיסקי ומשם עד רמת הכובש היה רק כביש זמני ולא מזופט ושימש  מחבוא למוקשי הכנופיות. עבודת ההשלמה שהתחילו בה כעת יש לה ערך גדול להגברת הבטחון במקום. העבודה נעשית בכספי מפעל כופר הישוב."

ורק  ביום 23.8.1938 התפרסמה הידיעה בזו הלשון:
אתמול הסתיימה העבודה של פיזור החצץ וזיפוט הכביש ...שלא הסתיים בשעתו בגלל חוסר כסף והק"מ  וחצי האלה שימשו להנחת מוקשים והתנכלויות והיקשו על הגשת עזרה לנפגעים.

בעשורים הבאים המשיכו להרחיב את הכביש בקטעים שונים ואף הציבו רמזורים:
האחד בצומת שדה ורבורג והכביש לניר אליהו ובית ברל והשני בכניסה למושב גן חיים.
 והשנה, 2016 הוצב רמזור גם בבכניסה לצופית והצומת הורחב בהתאם.
מתי יסלל הכביש לרמת הכובש? זעקה הכותרת בעיתון ב - 23.10.1937
והיום, יולי  2016, תשעה חודשים מאז החלו עבודות הרחבת בכביש אנו שואלים: מתי יסתיימו עבודות הרחבת הכביש לרמת הכובש, כביש 554? שהינו מסוכן ומועד לפורענות עוד יותר מאז החלו העבודות להרחבתו.
עבודות הרחבת הכביש לרמת הכובש לכביש דו מסלולי 2015 - 2016


הבטונדות המיועדות לשמש חיץ בין שני הנתיבים מאוחסנות בשטח החקלאי בצד הביש
הפניה לצופית לבאים מדרום


הסימונים קיימים, הרמזור פועל ועכשו נותר רק לציית להם כדי למנוע תאונות



יום חמישי, 9 ביוני 2016

ארכיקפה 2 עם תמונות מספרות הסטוריה של מקומות


המקום ערוך ומוכן למפגש

הוסף כיתוב
אז והיום – זיהו המקום
זה היה המוטו שהינחה אותנו במפגש ארכיקפה השני שהתקיים בשבת 4.6.2016

בחרנו תמונות שצולמו לפני שנים ומולם את המקום כפי שהוא היום (או בשנים האחרונות) .
מה בתמונה ומתי התקיים האירוע ?
היו תמונות מוכרות אבל היו גם תמונות לא ידועות שגררו השערות וניחושים ואפילו ויכוחים: זה היה כך ולא כך, זה היה בשנה זאת ולא זאת ועוד כהנה וכהנה תגובות.
המפגש נחלק לשניים:
החלק הראשון –התכנסות וזיהוי תמונות:
כאלה שצולמו שהוצגו בתערוכה שהתקיימה בספטמבר 2009 – "צופית בעין המצלמה"
וכן התבוננות באלבום התמונות שצילם וערך יגאל שרגיאן לקראת חג השמונים.

בחלק השני הוקרנה על המסך מצגת עם תמונות ושילוב של קטעי קריאה ושירה מתוך מסכת שנכתבה לפני 59 שנים לחג המושב ה-24 אך לא באה לכלל הופעה מסיבות לא ידועות והציבור לא מכיר אותה.
קטעי הטקסט נבחרו ע"פ התאורים של המקום הנראה בתמונה.
שילוב של נוסטלגיה ורצף הסטורי במיטבם.
הדגמת קטע מהמצגת ובו מסופר על "ככר נישקה" - תמונות וקטעי קריאה ושירה בקישור שלהלן: 
לתמונות נוספות היכנסו לאלבום http://www.tsofit.org.il/nna/




  



יום שישי, 15 באפריל 2016

והגדת לבנך - הגדות לפסח



והגדת לבנך - שמות יג 8זו מהות ההגדה וזוהי מהות הארכיון, התיעוד, שמירתו והעברתו מדור המייסדים לדורות הבאים. הגדת פסח מספרת לכולנו את סיפור האומה ואנו בארכיון אוספים ומספרים את סיפור היישוב והקהילה. השנה חיברנו את הצוו העתיק עם העשייה היומיומית שלנו.
התוצאה – תצוגה של הגדות מקוריות, מסורתיות, בנוסחים שונים וסיפורים מרתקים העומדים מאחוריהן.
העמדנו בארון התצוגה הגדות שנאספו מהתושבים שנענו לקול הקורא על הלוח הצמוד אליו צרפנו כרטיסיות שהן מקרא להגדות. (לדאבוננו אין מקום בארון לכל ההגדות שנאספו). 
המיגוון כולל: הגדות נוסח ספרד ונוסח אשכנז, (שהודפסו בשנים 1901 - 1902),
הגדה ששוחזרה ע"פ ההגדה מקיצע, הגדות שהועברו מדור לדור שבעצם העברתן מומחש המימוש של "והגדת לבנך"
,
הגדות משפחתיות, אמנותיות ועוד.
אותנו הן מרגשות ומה איתכם?

הגדה זו משוחזרת על פי ההגדה המקורית שנכתבה והודפסה בקיצע בשנת 1768
(קיצע היתה עיירה של סופרים וכותבי ספר)

הגדה שעוצבה ואוירה ע"י הצייר שמואל בונה















הגדות שהופקו באופן פרטי ע"י משפחות

הגדה אחת עם ברכה שחולקה לכל התושבים, בתשנ"ז 





         
חג שמח


מצוות ארכיון מושב צופית

יום ראשון, 6 במרץ 2016

ארכיקפה - מפגש חברתי עם חומרי ארכיון

הפצנו הזמנה באמצעים האלקטרונים ובלוחות המודעות 

* הכנו מצגת ובה תמונות מהעבר הרחוק והקרוב  
* בחרנו כמה דוגמאות מהסרטים שהצטברו , 

* ערכנו שולחנות, הצבנו עמדה עם שני אלבומים, וגם של סיפורים על בריכה א', חוברות "אבני דרך" שהפקנו לקראת חג השמונים, עמדות שתיה כיבוד קל ו... 

תזכורת:
הקלקה על תמונה ברוב המקרים מגדילה אותה
 
כיסוי השולחנות תאם את הצבעים של פרחי השעווה
שולחנות הכיבוד
הנה הגיע אחד ועוד שניים ועוד מגיעים בזוגות, או יחידים

החשש שמא טרחנו לשווא התחלף בשמחה. 
יאיר ויהודה קוראים את סיפורי הזכרונות על בריכה א'
צ'רנה, מוותיקות המושב עם ציפי ותמר
      

המשובים שכללו  "תודה" ו"היה יופי" ו"כל הכבוד" ו"תמשיכו עוד" חיממו את הלב.
אז, כן, זה מעודד ויש בכוונתנו להמשיך ולקיים עוד מפגשי ארכיקפה.
איך? מתי? ועל עוד שאלות, נמצא את התשובות.
ובינתיים יש עוד כמה תמונות.






לידיה ודני ממתיקים סוד או מחליפים מידע

פנינה ונורית מתבוננות באלבומי התמונות
דני, אלי, מוטי וינאי כבר ראו הכל
 ועכשו הם דנים בענייני דיומה של המושבים

דיתה מתבוננות בתמונות בעוד צביקה ורחל מעלים זכרונות
תודה לציפי, יהודית וינאי על שצילמו ואיפשרו הצגת התמונות המתפרסמות כאן

יום שישי, 19 בפברואר 2016

ומספרים ההורים והסבים לנכדים...היו זמנים...

 אז מה היה לנו הפעם במפגש הבין דורי של שכבת בני המצוה בגנ"צ?  (גן-חייםופית)
הקלקה על התמונות מגדילה אותן 


*
תצוגה של חפצים הקשורים לגיל ולסיבת האירוע - שנת בר המצוה ובה פריטים מהעבר הרחוק והקרוב, משחקים ומתנות שקיבלו ההורים ו/או הסבים והסבתות.









*כיבוד צנוע בדומה למה שהיה נהוג בעבר בחגיגות בר מצוה. 
 

* משחקים המושתתים על מילים, מושגים  ותמונות הקשורים לעבר במושב ובחברה בכלל. 

הקלקה על התמונות מגדילה אותן














* התכנסות משותפת שכללה שני  חלקים:
בחלק אחד  - מצגת שהוכנה על ידי צוות הארכיון ובה תמונות מהעבר כולל דמויות ומבנים. החלק השני – משחק בינגו בהנחיית ענת בן פזי אלרון. משחק הבינגו התבסס על שאלון מוקדם שנשלח והתשובות שהתקבלו.
התשובות על השאלון קיבלו מימד מרתק ומעשיר של סיפורים מפי הסבים וההורים ששיתפו בחוויותיהם הם על ה"בר מצוה" שלהם וכן בעזרת מצגת שהשלימה והמחישה  חלק מהתשובות.
למי חגגו או לא בת מצוה או בר מצוה?
איפה חגגו? בארץ ו/או בחול?בבית או בבית הכנסת, או...
אילו מתנות קיבלו? איזה כיבוד הוגש ומה נדרש כדי להשיגו ועוד... 
הקלקה על התמונות מגדילה אותן
    


מעשיר ומרגש כבר אמרנו?
שמחים לציין את שיתוף הפעולה בין צוות הארכיון להורים ובמיוחד לנציגות ענת בן פזי ומור שמיר
שגם עיצבו את ההזמנה

תודה לציפי לזר ולאלון שמיר על התיעוד בתמונות שחלקן מצורפות כאן.



יום שבת, 6 בפברואר 2016

דור לדור יביע אומר - סיפורה של בריכת המים הראשונה

מעגלי הזמן נפגשים בצמתים שונים.
לפעמים נזרק חץ למטרה ולפעמים מקיפים את המטרה בעיגול אחרי שהחץ פגע בנקודה מסוימת.
פעמים נזרק רעיון והוא שוכב ומתחמם באינקובטור
ואז בנקודת זמן מסוימת מבשיל ומתחבר ליוזמה אחרת ויוצא לאור ומגשים את עצמו.
והשנה זה קרה.
האור האיר על סיפורה של בריכת המים הראשונה היא בריכה א' 



והסיפור מתחיל בבריכת המים הראשונה  זו נבנתה בין הפרדסים הצעירים במקום הגבוה ביותר ושימשה להשקייתם באמצעות  תעלות. מכיוון שנבנתה ללא גג היוותה אבן שואבת לילדי התקופה שהיו משתכשכים במימיה ואף למדו בה לשחות.
היא התרוקנה לפני כחמישים וחמש שנים לאחר שההשקייה התחלפה לצינורות ובריכות נוספות נבנו.
הפרדסים שנגדעו במהלך השנים פינו מקומם לגידולים אחרים ולפני כעשרים שנה נשתלו ליד הבריכה עצי אקליפטוס, חרוב וצמחים צופניים אחרים כדי שישמשו מרעה לדבורים שמצידן תרמו להפריית הגידולים שמסביב.
העצים צמחו והיום יש שם חורשת אקליפטוסים קטנה ונאה.

הבריכה עמדה אמנם בשיממונה אבל תמיד שימשה אתר מסקרן ומאתגר במיוחד לילדים,

כשהיו בה מים וגם כשלא היו בה מים.
בשנים האחרונות שימש האתר מקום התכנסות לנוער בזכות החורשה והמיקום
שהוא קרוב מספיק לבתי התושבים אבל לא קרוב מדי.
מכיוון שסימני הגיל החלו לכרסם בבריכה פנו חברים איכפתיים  למועצה לשימור אתרים בישראל שסייעה והגישה מפרט לשימור הבריכה. בזכות שיתוף פעולה של חברי ועד האגודה, הוועד המקומי ותושבים נוספים החל מבצע לניקוי, שיפוץ ושדרוג המקום: הונחו שולחנות וספסלים, הוקם מרכז פוייקה והותקן ברז מים.

בבריכת ההשקיה נפערו שני פתחי חלונות ופתח לדלת מתוך כוונה להמשיך בשיפוצה בעתיד ולהוסיף גם חלונות וגג.
כך, לאחר שנים שבהם עלו רעיונות שונים ורצון לעשות משהו במקום, הוא יצא לפועל והוסכם שישמש אתר לפעילות הנוער . 
צוות הארכיון סיפק לבקשת היוזמים, את החוליה המקשרת לעבר ולהסטוריה;
הותקן שלט במתכונת השלטים שהוכנו לפני 4 שנים על 15 מבנים הסטורים שנחשפו בטו – בשבט 2012
בנוסף אספנו וכרכנו יחדיו את סיפורי הזכרונות של ילדי צופית הראשונים, על פעילותם בבריכת ההשקיה, בשנים 1936-1942.
בטו בשבט נחנך המיתחם בפעילות רב גילאית, בנטיעות ובכיבוד המסורתי שאותו מכינים  בני הנוער.
מי שעמד וצפה מהחלון הדרומי של הבריכה ראה מולו את השדות שהיו פעם פרדסים והיום משמשים לגידולים אחרים ואת גן השעשועים שנחנך בטו בשבט לפני 16 שנים
.
כך חוברות להן יחדיו חוליות ההסטוריה של המושב.
את סיפורי הזכרונות של ילדי צופית על הבריכה מהשנים 1936 – 1942 אפשר לקרוא באתר צופית ב"סיפורי זכרונות אישיים".
ובקובץ מיוחד שנאסף ונכרך לכבוד האירוע
 
http://www.tsofit.org.il/~files/block/21173/8Wd.pdf

תמונות מתהליך השיפוץ. באלבום https://photos.google.com/photo/AF1QipOMIPM2pATbrebPbmE69Upb1LZg1-gjpdoY0-J6

תמונות נוספות ואחרות מטו בשבט אפשר לראות באלבומי פיקאסה
של גלי גליקמן  
http://tinyurl.com/zrcoboy


ושל יגאל שרגיאן http://tinyurl.com/hbel2kx


יום רביעי, 13 בינואר 2016

הארכיון - מרכז שימור ותיעוד - משו"ת

הארכיון כמשו"ת - מרכז שימור ותיעוד  
רשימה זו עוסקת בכמה נושאים שלכאורה אין ביניהם קשר אבל דוגמים את קשת עיסוקינו בשבועות האחרונים ובה נצביע על הקשר בין התיעוד והשימור ונעשה זאת באמצעות שאלות : * מי היו עשרת הראשונים שנרשמו כ"ארגון למושב עובדים חקלאי אינטנסיבי  פתח תקוה" בתאריך 26.1.1931*מהי "ככר נישקה" ואיך נראתה ?
* מהי בריכה א'
 (שבימים אלה מתבצע שימור ושיקום של אתר הסטורי זה) ואיך זה קשור למשו"ת?
* אילו שלטים חדשים מציינים אתרים הסטורים ואיך הם מתקשרים למבצע שעשינו לפני 4 שנים?



נתחיל מתיאור הרשומות,  שלב הכרחי ובעייתי במיוחד בארכיון שלנו שהוא ארכיון מתעד ובמילים אחרות, ארכיון המתנהל  "תוך כדי הליכה" - שפרושה: איסוף ממקורות מגוונים, ולימוד העבודה המקצועית הקשורה בעבודת הארכיון. כל סוג של חומרים דורש את תנאי השימור שלו, דרך הרישום ועוד.
לפני כארבעה שבועות השתתפנו בסדנה לתיאור רשומות שהתקיימה בארכיון יד טבנקין ומאז העברנו את מרכז כובד הפעילות שלנו בתקופה זו להעמקה והרחבתה בתחום תיאור הרשומות  והתאמתן לחטיבות, תתי חטיבות, תיקים ונושאים בהתאם לעקרון המנחה, הלא הוא עקרון המוצא.
עקרון יסוד זה קשה ליישום אצלינו במקרים רבים בהיעדר מידע, על מוצא התיעוד.
כל זה לא מונע התרגשות בכל פעם שמתגלה לעיננו תיעוד מהעבר הרחוק או הקרוב.
כך קרה שתוך כדי ארגון ותיאור הרשומות, גילינו בקשה חתומה על ידי עורך דין שהופנתה לרשם האגודות השיתופיות, מתאריך 26.1.1931 על ידי עשרת הראשונים שביקשו להרשם  כ"ארגון למושב עובדים חקלאי אינטנסיבי  פתח תקוה"
ממסמך זה למדנו את שמות עשרת הראשונים וגם על המקצועות בהם עסקו: חקלאי, פועל, אורז, בנאי. כאשר מקצוע אחד מעלה חיוך – האורז כשהכוונה היא כמובן אורז תפוזים...


הקלקה על התמונה - תגדיל אותה

ראיון עם זהבה בלוויס-הלפרין תרם לנו תמונה המתעדת את "ככר נישקה" שהיתה אתר מרכזי
בכניסה למושב ואף זכה לשלט לפני ארבע שנים במסגרת מבצע שילוט אתרים הסטורים במושב   

יושבות על הצינור מימין לשמאל:
נישקה סניטקטבסקי על גזע העץ, חביבה קוסובר, אהובה בלוויס ובינה סניטקובסקי.
מעליהן על גזע העץ - לאה בלוויס
 ה"ככר" כפי שניתן לראות בתמונה, היתה בסך הכל צינור מים בולט מעט מעל פני האדמה אבל די היה בו לאפשר ישיבה וכינוס לשכנים ואחרים בשעות שונות של היממה. 

את הראיון המלא עם זהבה אפשר לקרוא במדור "סיפורי זכרונות" באתר מושב צופית.
עוד על "ככר נישקה" כתב דודי דניאלי  במדור הזכרונות באתר מושב צופית.

בין לבין שמחנו לשתף פעולה בשילוט 
נוסף לאתרים הסטורים במושב:
האחד – שלט שנועד להנציח את בריכה א' - בריכת ההשקיה
שנעשה על ידי ועד המושב והארכיון דאג לספק את ה"סיפור" ההסטורי הקשור בה ויחנך בטו בשבט.

  השני – שילוט שיזם, מימן והקים דני שחר, חבר המושב לבית הראשונים שבנחלתו,
הבית שימש בית הספר וגן ילדים בשלוש השנים הראשונות של המושב
עד להקמת המבנה הקבוע של בית הספר. הכיתוב מדבר בעד עצמו. 

                                                               
שני השלטים מתכתבים בתוכנם ובעיצובם עם 15 השלטים שהוצבו באתרים האחרים של המושב בטו בשבט לפני 4 שנים. 

אה, כן, מה למשו"ת ולארכיון?

נזרום עם האסוציאציה למלה משוט המשמש כידוע אמצעי (מכשיר) להכוונה ולהתקדמות לסירה השטה במים שקטים (או סוערים) ובדומה לכך מתפקד הארכיון -כ משו"ת, מכשיר  לנווט את חיינו תוך כיבוד  ושימור העבר עם ההווה למען העתיד.