יום שלישי, 16 באפריל 2013

הארכיון וחידת המטמון



הארכיון וחידות המטמון – 80 לצופית  

איך לפתוח רשימה זו?
אולי בשאלות המרחפות פעמים לא מעט:  למי אני עמל?
מי קהל היעד? מי ירצה לנבור באוספים?
מה ומתי יעשה בהם שימוש? האם לפרסם את התיעוד וכיצד? 
או שמא להתחיל בסימן קריאה – יש !
מישהו הפיח רוח בעבודה היום-יומית ורבת השנים ודאג להפוך את דפי ההסטוריה ולהמריץ אחרים
לעשות זאת והכל באמצעות מיזם/משחק בשם
מטמון 80 צופית.

ואיך זה מתחבר לארכיון?

רשימה זו  מתכוונת להתכתב עם שלושה עשורים ותיעודם באמצעות המיזם שעשה שימוש בזכרונות הצבורים, הן המודפסים והן המקוונים שהתפרסמו באתר המושב.
להלן שלושת העשורים שיזכו לאיזכור כאן:
א- בסיום 3 עשורים למושב יצא ספר צופית.
ב- במלאות שבעה עשורים הוקם אתר אינטרנט למושב ומאז הוא צבר חומרים רבים גם את ספר צופית במהדורה  מקוונת והוא נגיש לכל. האתר מהווה חלק בלתי נפרד מהארכיון ואנו מפרסמים באמצעותו תמונות ומסמכים מחיי היום יום וגם מהעבר הרחוק, בנוסף לספר.
ג- שנת השמונים הסוגרת את העשור השמיני התחילה ב"יום הולדת" שנחוג ברוב עם. 

תוך כדי התלבטויות כיצד ואיך לציין את סיום העשור השמיני, הופתענו לגלות כי מישהו התחבר לזכרונות המשותפים והפרטיים באמצעות מיזם ייחודי העושה שימוש בתיעוד המונצח.
המיזם  "מטמון 80 צופית" בנוי  משבעה שלבים אשר ששה מהם היו כתבי חידה שהתפרסמו דרך האינטרנט והשלב השביעי הוא חיפוש מטמון במגרש המקומי.
כאשר קיבלנו את ההודעה על הפעלת המשחק היינו חשדנים כיוון שלא ידענו מי עומד מאחורי המיזם, מאילו מקורות מידע הוא שואב את המידע שעליו נשענות החידות ובאיזו מידה הוא מדויק או נשען על ידע אישי שאינו חופף בהכרח את העובדות.
התכתובת בדוא"ל עם היוזם הרגיעה במידה רבה את חששנו ובהמשך שיתפנו פעולה בשמחה רבה.
ההפתעות וההתרגשות הגיעו עם כל חידה מדי שבועיים. החידה המרכזית שכולם ניסו לפתור היתה "
מי מכיר את האיש שבקיר" ומי הוא האיש שטמן לנו חידות והפתעות.
זהותו היתה חשובה לנו כארכיון המרכז את התיעוד והמורשת  כדי לאמת את המידע שנחשפנו אליו או שנדרשנו לו כדי לענות לתשובות.
ואכן, פה ושם היה מידע לקוי או מוטעה אבל הוא תוקן בזכות ההתכתבות.
אנחנו, כל מי שעוסק ברישום ובתיעוד רווה נחת. הנה, בא מישהו, הפך "אבנים ", חיטט בספר, שלח אותנו לחפש מידע באתר המושב ובתמונות שאנו אוספים ומפרסמים.
כך התחברנו לשלשלת הנמשכת ממעשי אבות- ספר צופית - שהופק במלאות שלושה עשורים לצופית, עבור דרך
אתר האינטרנט שהוקם לכבוד שנת השבעים והעלה את הספר לאתר ובכך להפוך אותו לנגיש לכולם. והשנה, בעמדנו לקראת סיום העשור השמיני, הגיח המיזם עם החידות ששלח את כולנו למקורות ולהעלאת זכרונות.

המיזם נותן תשובה גם אם חלקית לשאלות "למי אנו עמלים" ומציג את התמונה לפיה אין לנו למעשה תשובה  לשאלות שאולי לא צריכות להישאל ,מה ,מי ומתי יעשה בתיעוד והאם יש  לפרסמם וכיצד.
דברי ההקדמה לחידות אתגרו את הציבור ומאפשרות באמצעותן להבין את היקף הפריסה הנוסטגלית שהמיזם הכיל. נביא כאן דוגמאות: 


כפי שנזכר בתחילת רשימה זו התכתבנו עם היוזם, אשר בסיום שש החידות התברר כי הוא אורי מורג, נכד למייסדי צופית.
נחת, זהו אולי מושג המשרת בני משפחה, אבל זה מה שקרה לנו כשומרי התיעוד במושב שאורי מורג אחד מבניו ולמרות שאינו גר בו עכשו, עשה שימוש בחומרים שאותם אנו מרכזים ומפרסמים. אז יש נחת ויש גם "שכר" לעמלנו.
ואת המיזם , שהוא בהחלט מטמון, נשמור בארכיון.
את המיזם כולו אפשר לראות בכתובת  המתפרסמת בלוגו של המשחק


אכן, צופית היא בעיקר סיפור של אנשים ועל אנשים שעשו הסטוריה ושל אלה הממשיכים 

תגובה 1:

ארכיון גבעת חיים איחוד אמר/ה...

ממש נחת! קראתי את זה כמו סיפור בלשי. כייף לדעת שהעבודה היא לא לחינם. מכירה את זה... היידי