יום שלישי, 3 באפריל 2012

שביל החלב לפסח - או בין הרפת למטבח - הכשרת משק החלב לפסח



עם התקרב חג הפסח הוצפנו בזכרונות ילדות הקשורים בחג ובעיקר בהכנות לקראתו.
הזכרונות הפרטיים של נקיונות, קרצופים והברקת כלים בבית חוברים לזכרונות משותפים וציבוריים.
להלן כמה מהם


הבתים -  היו אמנם קטנים אבל המאמץ לרענן אותם ולשוות להם אווירה חגיגית עם ארומה של נקיון, דרש פעולות שראוי להזכירן על רקע תנאי המגורים והמשק ונציין חלק מהן בקצרה.
החול והאבק מהמרבדים, (שטיחים, אם היו כאלה), מכיסויי המיטה ועוד משטחים ששימשו להם מרבצים, גורשו בעזרת מטאטא ומחבט שטיחים.
את הרצפה "כיבדנו" ב"סחבות רצפה" (מטליות לרצפה), את החלונות הברקנו בעזרת עיתונים ישנים. לכלי הנחושת החזרנו את הברק באמצעות משחות למיניהם או שפשוף עם לימון חתוך.  כלי הכסף זכו לשפשוף עדין עם מטלית מפלנל.
חלק מהמשפחות שנקראו "משפחות דתיות" הקפידו גם על החלפת כלים לפסח ו/או הגעלתם.
אולם,  כו-לם היו מחויבים להכשיר את הרפתות וכדי החלב – לקראת פסח בתהליך שהחל כמה שבועות לפני החג וזאת כדי שהחלב ו"התוצרת" המגיעים למשקי הבית יעמדו בתקנים של  "כשר לפסח" .

י
איר מודלק מספר:
לקראת חג הפסח דרשה חברת "תנובה", שקנתה את החלב מהרפתנים במושב, 
לייצר חלב כשר לפסח. לתהליך ההכשרה יש כמה שלבים ומפאת משך הזמן הנדרש לכך, התחילו בכך כמה שבועות קודם לפסח:

השלב הראשון – ניקוי הרפתות, החלפת מצע הרביצה של הפרות והחלפת המזון למזון כשר.
התפריט הכשר לפסח שבו הזינו את הפרות התבסס בעיקר על קטניות, תירס וחומוס במקום מיני הדגן המקובלים בשאר ימות השנה. תהליך החלפת המזון נמשך כמה ימים כדי לאפשר לפרות הסתגלות.

השלב השני - נדרשו להגעיל את כדי החלב.
הגעלה, למי שלא יודע,  מתבצעת על ידי הטבלת הכדים במים רותחים, האמורים לנקות אותם משרידי החמץ, אם היו בהם.
סבא שלי, אביגדור רבינוביץ, שהיה גם השוחט והסמכות הדתית במושב, נהג להכין חבית גדולה מלאה מים אותה העמיד על לבנים. מתחת לחבית הדליק עצים לחימום המים. כדי לוודא שהמים רותחים היו לוקחים מוט ברזל, מְלַבּנים אותו באש ומכניסים למים החמים. כאשר שמעו את ה"פסססט", ידעו שהמים חמים מספיק ואפשר להכניס את כדי החלב.

הרפת של לבנדיגר - אחת מהרפתות שנשארו 

כשלושה ימים לפני ערב פסח היו באים הרפתנים רכובים על חמורים וסוסים עם כדי החלב לרחבה שליד המחלבה (מבנה המחסנים בצד הצפוני של ביה"ס), שם היה אביגדור טובל את כדי החלב במים באופן שהמים יגעו בכל חלקי הכלי.  המשפחות הדתיות היו מביאים גם את כלי הבית שלהם להגעלה. הם היו קושרים בחבל את הכלים הפרטיים (סירים, סכו"ם וכו') ואחרי שסיימו עם הכדים, היה אביגדור מכניס למים הרותחים גם את כלי הבית. הילדים נהגו לבוא לעזור להוריהם,לצפות ב"טקס" ולהשתעשע.
                                                                                                         
 

לאחר פטירתו של אביגדור, נטל על עצמו דב גלידנר את תפקיד "ההכשר לפסח".
מאוחר יותר עבר התפקיד לשויחט שגר בצריף ליד הבאר מצפון למזכירות. 

                                                                          ראיינה רשמה והביאה לדפוס, ציפי לזר

הוסף רשומת תגובה