על חווית השיתוף בחילופי מידע והעשרת התיעוד בארכיון

לפני כמה חודשים התנהל דיון בפורום הארכיונאי הישראלי על נהלים ושיקולים הקשורים בשירותים הניתנים ע"י הארכיונאים. הובאו הצעות ודוגמאות, האם לחייב את המשתמשים בתשלום עבור צילומים, זמן, סריקת תמונות וכד'. בדיון התברר כי לכל ארכיון מדיניות המתאימה לו.
אנחנו, כארכיון צעיר יחסית וכצוות העובד בהתנדבות שמחים לעזור. התמורה היחידה שאנו מבקשים היא, לקבל את העבודה (במקרה של מחקר), כדי להעשיר את האוסף במרכז התיעוד.
ואכן, קיבלנו בשנה האחרונה עבודות של סטודנטים שנעזרו בתיעוד הקיים.
השבוע העבירה לידינו, עינת גל, סטודנטית בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב, את עבודתה ובנוסף לכך אוסף גדול של צילומי מסמכים מארכיון לבון.
העבודה של עינת משקפת את התעניינותה האישית ורצונה להעמיק בהבנה ובראיה הכוללת של בית העם כמוסד ציבורי על רקע התקופה והאידיאולוגיה. עינת טרחה, חיפשה ומצאה את מפת בית העם המקורית, את הפרוגרמה ומסמכים מעניינים נוספים אותם העבירה אלינו. יש בעבודה מיקוד מענין על בית העם לאורך השנים, עד ימינו אנו בהקשר ההתפתחותי של החברה והשינויים האידיאולוגים שלה.
העבודה וכן המסמכים שהועברו אלינו הם מתנה יקרת ערך שיש בהן כדי לשפוך אור על התקופה, על ערכים, על השפה ועל דרכי התקשורת שהיתה נהוגה בעת ההיא. שמחנו להיענות לבקשותיה של עינת במהלך מחקרה וביקוריה במקום וכן לשתף אותה במידע המצוי בידינו הכולל גם ידע אישי והתמורה היא בבחינת מתנה לכל מי שמתעניין בתולדות המקום. 

שער העבודה. התמונה היא משנת העשור למושב

מתוך המבוא לעבודתה:

" בית, משמעותו המרחב האינטימי ביותר בשילוב עם עם, הקולקטיב, ההגדרה הציבורית ביותר... הבית הפרטי הופך להיות צנוע וקטן ובית העם, הבית של הציבור מקבל את הדגש

"מבחינה אידיאולוגית, בניית בתי העם הייתה קשורה באופן מובהק אל הציונות הסוציאליסטית. הם ביטאו אוטופיות סוציאליסטיות וגם נועדו לחנך לסוציאליזם. בתי העם, שימשו כמלכדי העם וכיוצרי תרבות חדשה בארץ ישראל: חברה חדשה, חילונית עם השכלה וערכים חברתיים. הם ביטאו את  כיבוש העבודה, שאיפה לשוויוניות, יצירה עברית ועוד. " סוגיית בתי העם נוגעת רבות בהקשר של צמד הניגודים של חדש וישן: השיר, מצד אחד מייצג הקמה של עולם חדש ובהקשר בית העם גם תרבות חדשה מקומית, ארצישראלית, בריאה , יצירה יש מאין והחדש הוא ערך בפני עצמו." ...
"החשיבות של בתי העם בישוב הייתה עצומה והושקעו בהם מיטב המחשבה ומיטב היכולת. היה זה בית היוצר לנפש האומה על החלומות שלה ועל התסכולים שלה... בית העם בצופית נבנה על אף המציאות הקשה של התקופה, המרד הערבי והמצב הכלכלי הרעוע, עובדות שהיו בעלות השלכות בדבר זהותו."

ראוי לציין שעינת הגיעה לארכיון שלנו לאחר שקראה על בית העם בדפי ההסטוריה של אתר צופית ששימש לה מקור מידע ראשוני.
תודתנו לעינת גל, על ההתעניינות, על ההתעמקות ועל השיתוף במימצאים ובתיעוד.