יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

שמחת תורה, בית הכנסת וחג המושב - ציוני דרך



החג המתקרב ומסורת ההשתתפות ב"הקפות"  היוו זרז לחקור ולהזכיר לעצמנו את מקומו של החג והשתלבותו בתולדות המושב. מעניין לעקוב ולראות כיצד נחוג  לאורך השנים הן בהיבט  המסורתי-דתי והן כמועד שבו צוין חג המושב.
אולי הייתה זו העובדה שראשוני המייסדים נכנסו לבתים לקראת ראש השנה, והמועד "החילוני" הקרוב ביותר היה חג סוכות ו"שמחת תורה". אולי הייתה זו העובדה שחג הסוכות וחג שמחת תורה נושאים את המצווה – "ושמחת בחגך והיית אך שמח". כך או כך נקשרו המועדים זה לזה. בחלק מהשנים הושם דגש על החג המסורתי-דתי ובחלק מהשנים הוסת מוקד השמחה על חג המושב, כמו לדוגמה בשנת ה – 25 או בחג ה – 45 ועוד.

החמרים המצטברים בנושא נשענים על זכרונות אישיים שצצו בראיונות שהתקיימו בשנה האחרונה ועל מסמכים שהגיעו לארכיון ואזכורים הנמצאים בפרוטוקולים.
יצאנו לראיין את יאיר מונדלק, האוצר ידע אישי רב בנושא הן בזכות היותו נכד לאביגדור רבינוביץ ז"ל ששימש כסמכות דתית מרכזית (עד למותו ב 1951) והן בזכות היותו אחד מהפעילים הנאמנים של בית הכנסת לאורך שנים רבות.

 בראיון עלו כמה ציוני דרך עיקריים אותם נזכיר כאן.
כך התברר כי תפילות יום שישי ושבת בשנים הראשונות לקיומו של המושב, התקיימו בבית ליינס, בית המשפחה היחידי שנבנה בגן השרון, בגבול הדרומי של המושב. שם עשו קידוש והוגש כיבוד מסורתי קל שכלל דג מלוח, יין, עוגה וממתקים לילדים. מקום התפילה היה מעין סוכה/סככה מוקפת ומגוננת בסבך של צמח מטפס. נער שהגיע  למצוות, עלה לתורה בבית הכנסת בשכונת אליעזר הסמוכה שם היה ספר תורה. מעטים היו החברים הדתיים ושומרי השבת מבין חברי המושב שפקדו את בית ליינס והשתתפו בתפילות.
אביגדור רבינוביץ (שהגיע למושב ב -1935 ) התפלל אף הוא שם.

 הקמתו של בית העם הייתה שלב חשוב במיסודם של "החגים" אולם כדי לממש זאת היה צורך בספר  תורה.
ספר  התורה הראשון, המצוי גם היום בבית הכנסת, נתרם בשנת 1940 הודות לרב רוזן, שהיה בן משפחתו של חבר המושב, יצחק שפירא. הספר הועבר מירושלים באוטובוס על ידי יוסף זכריה וידידה מונדלק.
הוא הוחזק בביתו (צריף המגורים ליד בית העם) של אביגדור רבינוביץ ורק בחגים הועבר לבית העם כדי לאפשר את קיום התפילות. הספר הוחזק בארון עץ פשוט מיוחד למטרה זו. לימים הותקן ארון קודש קבוע בחדר שהוקצה לכך שנקרא "בית הכנסת" ליד הבמה. 
שם התקיים עד להעברתו למקום הנוכחי והמרווח יותר בשנת 2009 במועדון התרבות.

בנוסף לארון הקודש הקבוע, היה ארון קודש שנדד מהבמה לאולם בבית העם, בחגים ושבתות כשהתכנסו הרבים. 
תפילות ליל שבת ו/או שבת בבקר, מתקיימות בהתאם לקיומו של "מנין". לעומת זאת החגים: ראש השנה, יום כיפור ושמחת תורה מושכים אליהם מספר מתפללים רב יותר. לאורך השנים יזמו פעילי בית הכנסת אירועים ופעילויות גם בחגים אחרים. כך היו שנים בהם התקיימו תפילות בחגים נוספים:  פסח, שבועות ואף בפורים היו שנים בהם נקראה המגילה בליווי כיבוד קל, חלוקת דברי מתיקה ו"שקיות" לילדים. בזכות ספרי התורה והפעילויות של מתפללי בית הכנסת הקבועים, זכו בני המצוה  לקיים את טקסי העלייה לתורה במושב.

ועד בית הכנסת ניהל חשבון סגור ללא קשר עם ועד המושב. ההכנסות הגיעו מתרומות שאפשרו קניית מתנות לבני מצוה, קניית סידורים אחידים, כיפות, טליתות, ועוד אביזרים ששימשו את מתפללי בית הכנסת הקבועים.
גם השנה נחוג את שמחת תורה ב"הקפות" ברוב עם, ובהשתתפות "כלי זמר" שיגיעו מבחוץ לעודד את הקהל. לילדים כרגיל יחולקו שקיות עם ממתקים .


התמונות המצורפות מהוות מידגם מאירועי השנים שעברו בחג שמחת תורה ובבית הכנסת.
וכדאי לציין כי למרות שמייסדי המושב היו ברובם הגדול חלוצים, עובדי אדמה, שואפי הגשמה ורצון לשינוי תדמיתי של היהודי הגולה, התגבר ברבות הימים הצורך והרצון להמשיך במסורת התפילות, בתפילות "יזכור" ובהתכנסות בבית הכנסת. 


הקפות ליד בית הכנסת במועדון התרבות  2009
ההקפות שהגיעו לגן השעשועים 2003

הוסף רשומת תגובה