מתוך ספר צופית שיצא לאור בשנת 1965:
"ב- ג' אלול שנת תרצ''ג, נכנסו ה-33 ל''בתי מול'' המפורסמים, אשר נבנו תוך משטר משמעתי חמור, ללא מתן אפשרות כלשהי למתיישבים להתערב בפרטי התיכנון וטיב הבנייה."
את חג המושב נהגו לציין בתשרי או בחשוון בהתאם לעבודות החקלאיות או אילוצים אחרים.
השנה עם סיום העשור התשיעי לכניסת המתיישבים הראשונים, נקבע מועד החג למוצא"ש 14-10 כט תשרי.
ההתרגשות בשבועות אלה מבעבעת והתושבים נרתמים למשימות שונות.
אנחנו בארכיון משתדלים לספק מסמכים ותמונות על תולדות המושב וזאת במקביל לפעילויות השוטפות.
המועד - שנת תשפ"ג עומדת להסתיים ושנת תשפ"ד עומדת להיכנס
אנחנו בארכיון משתדלים לספק מסמכים ותמונות על תולדות המושב וזאת במקביל לפעילויות השוטפות.
המועד - שנת תשפ"ג עומדת להסתיים ושנת תשפ"ד עומדת להיכנס
וכולנו תקוה שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכתה.
* לקראת פתיחת שנת הלימודים יזמו ההורים של הילדים העולים לכתה א' מפגש מענין בין הסבים והסבתות לילדים. לקראת המפגש התבקשנו לשלוח תמונות של הסבים והסבתות כשהיו בגילאים הללו.
במפגש עצמו הוצגו לילדים אביזרים שהיו קשורים לבית הספר: קלמרי עץ דו קומתי, חצי מחברת, ילקוט, פעמון בית הספר ועוד.
תמי זמיר, אחת מההורים גם ערכה והקרינה מצגת ובה אביזרים ואת התמונות של הסבים והסבתות והילדים התבקשו לזהות לפי התמונות של מי מהיושבים שייכת התמונה.
* לקראת פתיחת שנת הלימודים יזמו ההורים של הילדים העולים לכתה א' מפגש מענין בין הסבים והסבתות לילדים. לקראת המפגש התבקשנו לשלוח תמונות של הסבים והסבתות כשהיו בגילאים הללו.
במפגש עצמו הוצגו לילדים אביזרים שהיו קשורים לבית הספר: קלמרי עץ דו קומתי, חצי מחברת, ילקוט, פעמון בית הספר ועוד.
תמי זמיר, אחת מההורים גם ערכה והקרינה מצגת ובה אביזרים ואת התמונות של הסבים והסבתות והילדים התבקשו לזהות לפי התמונות של מי מהיושבים שייכת התמונה.
** בנוסף השתתפנו בפגישות וסיורים עם הארכיונאים בדרום השרון בארכיון פתח תקוה וכן התקיימה פגישה שיזמו ותיקי ניר אליהו בארכיון. שוחחנו על מה שהיה ועל מה שנהיה וסיכם זאת אחד מהחברים - פיני טוכמכר, מוותיקי ניר אליהו שהיה במפגש וכך כתב:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה