השלט שהותקן על המרפאה במבצע שילוט בניני הציבור בשנת 2012. כיום זוכה הבנין לשיפוץ ומיועד לשמש שוב המרפאה |
"באלו הימים נגמר בנין המרפאה, שאף היא נבנתה במאמצים עצמיים של הכפר. עד היום היו נזקקים חברי צופית למרפאת קו''ח בכפר-סבא, אליה צריך להגיע בדרך חולות קשה".
ובעיתון "דבר" נכתבה הערה בכתבה תחת הכותרת "מרפאת
קופ"ח בכפר סבא" ומן הראוי לכפר סבא ללמוד מצופית
שבנו מרפאה המשרתת את כל האזור:
"כדי
לשפר את העזרה לאנשי הסביבה הוקמה בזמן האחרון מרפאה במושב צופית. הבנין הוקם
ע"י חברי המושב (דוגמה יפה בשביל אנשי כפר סבא) ובעזרת מרכז
קופ"ח. עובד רופא מיוחד וחובשת המשמשים את צופית וכל הסביבה הקרובה, קיבוצי
השומר הצעיר, מושב גן חיים, קלמניה וגן השרון – המונה כ – 500 נפש.
הפרסונל הרפואי לוקח חלק פעיל בחיי הציבור במקום, משתתף במוסדות שונים, בנתינת
הדרכה, בקורסים ובכפר" מתוך עיתון "דבר"
1938
"פינת חמד אחת יש לנו במושב שלנו והיא
המרפאה של קופת חולים וכדאי שזו תשמש לנו דוגמה, איך להחזיק בנין ציבורי
במושב..." 1938 - נ.
קושניר בספר צופית עמודים 56-7
והדסה גולדגוט, בת המושב, כתבה בספר צופית :
מרפאה יש לנו
"מרפאה לא היתה במקום ובשנים הראשונות נאלצנו ללכת ברגל למרפאה בכפר-סבא.
תינוקות רבים היו אז והיה צורך בביקור קבוע ב''טיפת חלב''. כדי ללכת יחד היו
האמהות נדברות ביניהן, מתאספות ע''י השער (שהוקם במשך הזמן ועליו כתובת גדולה: ''צופית
- תרצ''ג''), תינוקותיהן בזרועותיהן והילדים ''הגדולים'' (בני שלוש, ארבע, חמש
ושש) על ידן. כך צעדה השיירה ברגל, בחול העמוק, בחום הלוהט בקיץ ובקור בחורף, אל
המרפאה בכפר-סבא."
2 תגובות:
יש לי זכרון מהחלון המזרחי שנשאר:
שם היה חדר הרופא ובו מיטה. בילדותי, אחרי שננשכתי ע"י כלבים משוטטים קיבלתי 14 זריקות בבטן.
כל יום זריקה. הבעיה היתה בשבת אבל אז זכיתי לקבל את "זריקת השבת" מהרופא שגר בסמוך למרפאה. בזמנו היה זה ד"ר אלג'ם הזכור לטוב.
וזו הזדמנות לציין לשבח את מייסדי המושב שדאגו לשרותים מקומיים.
עדנה סרוקה פוטרמן מוסיפה:
צופית
בשנת 1956 התרחש "מבצע-קדש", אומנם בסיני, אך בכל הארץ הייתה אווירת מלחמה, כך שבשעות הערב
והלילה הצטווינו על חשכה והאפלה מוחלטת.
לנו התלמדות בכתות ו', ז', ח' (עוד לא הייתה חטיבה) התארגן קורס: "עזרה-ראשונה", אשר התקיים בכל
ערב במבנה המרפאה בצופית.
היות והעלטה הייתה בעיצומה, פחדנו ללכת בערב, אך התארגנו בליווי אחת את השנייה.
זכור לי שקלרה גובר ז"ל ליוותה את ביתה עדנה גובר ( לימים שחר) ז"ל אלי ושתינו היינו הולכות ואוספות את
נאוה רובין (לימים קראוס) ומגיעות בצוותא לקופת-חולים. כאן חיכתה לנו אהובה (לובה) גרייבר ז"ל, האחות
המיתולוגית של צופית שהייתה אף היא שכנתינו ובהדרכתה המסורה, למדנו והתנסינו בפעילות הבסיסית של
העזרה הראשונה. אותם ערבי הקורס שהתקיימו במרפאת צופית זכורים לנו כזיכרון מרתק וחוויתי.
מספר שנים לאחר מכן הוחלט לבנות מרפאה חדשה יותר גדולה ומרווחת.
אבי חנוך סורוקה ז"ל, הזמין את האדריכל מיכה אמיתי ז"ל שהתמחה בתכנון מרפאות והם הגו ותכננו את
המרפאה החדשה, אשר ניתן היה לקבל בה מגוון שירותי רפואה בנוסף לבדיקת רופא ואחות היו במרפאה
בדיקות-דם, חיסונים, מתן תרופות מרשם, טיפת חלב ועוד. המרפאה החדשה שימשה יותר מ- 50 שנים הן
את תושבי צופית והן את תושבי המושבים השכנים. בנוסף למרפאה ביישוב, הכירו התושבים בצורך במענה
רפואי נגיש ביישוב עצמו במרחק סביר, בימים בהם הניידות מהמושב הייתה פחות טריוויאלית. לפיכך, צופית
המושב היחיד שנבנה בו, בית מגורים המיועד לרופא כך שבמידת הצורך יהיה הרופא גם מחוץ לשעות
העבודה.
ואכן רופא המשפחה גר כאן במרבית השנים.
נזכרה וכתבה עדנה סורוקה פוטרמן
צופית 2022
הוסף רשומת תגובה