ארכיקפה 5 - צופית נשים מושלות בה - האמנם?

   פתחנו את השנה השניה של מפגשי ארכיקפה בערב הצדעה לנשות צופית.
   את ההשראה לנושא קיבלנו מהכותרת של הכתבה שפורסמה לפני שמונים שנה בעיתון "דבר".
   הגורם המזמן - חודש האשה קידם את הרעיון.
   ואכן, הערב התכתב עם הכותרת והוצאנו לאור חלק מחומרי הארכיון שכללו:
   כתבות, תמונות, תעודות וסיפורים על פועלן של נשות צופית:
   בחקלאות, במשק הבית, בהתנדבויות ועוד.
   הדגש היה על נשים חלוצות ופורצות דרך לתקופתן.

נאמנים לסיסמתנו:
"עשית - לא תעדת, כאילו לא עשית, תעדת - לא שמרת, כאילו לא תעדת".
צילמנו ותעדנו בכתובים ובסרטים הנשמרים בארכיון ובחלק מכך אנו משתפים ברשימה זו. 
בתודה לצלמים יגאל שרגיאן, ציפי לזר, אתי זקס, ינאי זקס .
לתשומת לב הקורא בבלוג: הקלקה על תמונה מגדילה אותה

חלק מחומרי הארכיון הוצגו על שולחנות תצוגה בכניסה למועדון וניתלו על הקירות.

מבחר תמונות

הן ניהלו משק בית בתנאים לא קלים, עסקו בחקלאות :
משק חי, גידולי שדה, עבודות קטיף ואריזה. דאגו לרכוש השכלה, לקרוא, להתנדב  בוועדות שונות ובספריה. 

והיו ביניהן גם פורצות דרך לתקופתן:
אחת (חיה אהרוני) החביאה תחנת שידור בלתי ליגאלית תוך כדי הסתכנות אישית בזמן המנדט כשהשוטרים הבריטים מתארחים בביתה.
חברה אחרת (אהובה גרייבר), אחות המרפאה, הגיעה ארצה עם תעודת רוקחת משנת 1917 אולם עבדה כאחות במשך למעלה משלושים שנה.

היתה גם מי שלמדה  הנהלת חשבונות בתחילת שנות הארבעים בהיותה אם לשלושה ילדים (נחה זלוצקי), לימודים שדרשו נסיעה של שלוש פעמים בשבוע לרמת גן באוטובוסים.
אחרת (ברכה קושניר) סיימה קורס גידול עופות טרם עלותה ארצה,  בארה"ב, ועסקה בהדרכה ופעילות מומחית בתחום;
היתה חברה אחת (רות רענן) שהיתה גם פסנתרנית שליוותה את החגיגות והצגות של בית הספר במושב - בהתנדבות.
את הטרקטור הראשון מסוג הולדר, רכשה חברה (חנה אייזיפס) ששאטה עליו ברחובות המושב ונעזרה בו לעבודות המשק ולסידורים במושבה השכנה - כפר סבא.

בשנת 1950 הגיעה (גלינה אנגל) שלמדה בחו"ל מהנדסת בנין, לימודים שנקטעו בגלל מלחמת הועלם השניה אבל השתמשה בידע כעובדת חוץ בעיריית כפר סבא. 

אחרת (לידיה אברמסון) רכשה מקצוע ניהול משק כשהיתה כבר בת חמישים ועבדה בכך עד צאתה לפנסיה.

יותר מאוחר, בשנות השמונים, הגיעה חלוצה בתחומה (טיבה פלטר) והקימה (עם בעלה סמי) קבוצת סופטובול ובייסבול.

גם בהנהלת המושב כיהנו הנשים.
הראשונה שבהם כיהנה בשנת 1937 ואחר כך  בתקופה מסוימת היוו הנשים שליש מההנהלה ואחת מהן כיהנה כיושבת ראש (ל.ז).
היריעה רחבה ולא כל הסיפורים עלו ובכל זאת היה זה ערב שזימן זכרונות וצחוקים.
את הערב סיימנו עם סיפורה של (תמר עמית) אורחת פורצת דרך בתחומה - תחום התקשורת.

אפשר בהחלט לסכם ולומר כי היה זה ערב הצדעה לאשה במושב.

ולסיום נביא כמה קישורים
א - "על נשי צופית אומרים עליהן שהן הן שבנו את הנקודה. זו מנין?"
 ב - "צופית - נשים  מושלות בה" 

   ואנחנו, צוות הארכיון מממשיכות לאגום תיעוד ולשתף
ומודות לכל מי שהגיע והשתתף.