יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

מפגש עם ילקוט הזכרונות מבית הספר בצופית





המועד המתקרב של פתיחת שנת הלימודים היווה זרז לפגישה יזומה ע"י הארכיון, אליה הוזמנו בוגרי עשרים המחזורים הראשונים של בית הספר הגרים במושב וזו התקיימה ביום ג' תשרי 21.8.2012.
דור הולך ודור בא אבל לוותיקים שבינינו יש זכרונות שחשוב לשמר וזאת סיבה מספיק טובה להפגש ולאסוף סיפורים מהימים שהיינו תלמידים. ימים בהם: 







כתבנו בחצאי מחברות, גידלנו ירקות בערוגות הגינה, 
למדנו בנות ובנים יחדיו בשעורי מלאכת-יד ונגרות,
עבדנו במשוריות, תפרנו ורקמנו סינרים ומפיות.

מחקנו במחק שגיאות,
כתבנו כתיבה תמה ורק מי שעבר את המשוכה, זכה לכתוב בעט נובע.
מגרש בית הספר היה גם מגרש המשחקים בשעות אחר הצהריים.
החגים היו אירועים של כו-לם, ילדים ומבוגרים.


המפגש הנוסטלגי סיפק הזדמנות לשחזר סיפורים וחוויות וגם את השינויים בחלוף הדורות.
איך נראתה חצר בית הספר ומה עשינו בה בשעות הלימודים ובעיקר אחריהן.
מי היה גיבור החבורה כששיחקו מחניים והיכן הסתתרנו במשחקי המחבואים.
מי טיפס על הצינור לקומה ב' ומי קפץ מהקומה השניה ושבר, או לא שבר את הרגל.
מה קרה לגזרים שנאכלו מאוד מאוד טריים בעודם קטנים...
מי היו המנהלים, המורות והמורים שהרביצו תורה וגם הפליאו במכות, לפעמים.
וגם, מדי פעם שימשו כלי ההמחשה של שעורי ההנדסה - המחוגה והסרגל הגדול, דווקא לתכלית אחרת - ללימוד משמעת ודרך ארץ...
והמורה שדילגה בחבל עם הילדים 

והמורים המעולים שהשפיעו אלינו לאורך השנים.
כיצד חגגנו את חנוכה, פורים, ל"ג בעמר ושבועות .
ונזכרנו השנים שבהן קיבלנו את השבת בימי שישי אחר הלימודים
עם מורים שהגיעו ברגל כמה ק"מ טובים.
וכמובן - הקופסה הכחולה שבאמצעותה ובעזרת תרומותינו הצנועות -
אדמת הארץ נגאלה: דונם פה ודונם שם...
והתחבורה - כיצד הגענו לבית הספר? זאת לא היתה שאלה,
בחורף ובקיץ הגענו ברגל ורק במקרים מועטים ובודדים שימש החמור כלי תחבורה לבאים ממרחקים.
ואת כל זאת תיעדנו בכתובים, בצילומי וידאו ובתמונות
בהן אפשר לצפות בקישור המצורף.


 
https://picasaweb.google.com/102010924643542648889/QhZBVE

חלק מהחפצים שהוצגו במפגש: קלמר עץ, עטים , ספוג לדיו, וספרי הלימוד


הוסף רשומת תגובה