האמנם הגענו לסיום מלחמת החרבות ואנו עדים לשחרור החטופות והחטופים?
שנים לא קלות עוברות עלינו .
הקשיים מחייבים התארגנויות והתאמות במישורים השונים של החיים השוטפים.
גם אנחנו, צוות הארכיון עוברים שינויים ומשתדלים לעקוב ולתעד את האירועים השונים הן במישור הארצי וכן במישור היישובי.
לאחרונה עבר האתר של המושב שינויים ואנחנו רוצים להפנות את תשומת לבכם לחגי המושב שתועדו וניתן לצפות בהם בקישור שלהלן:
https://www.tsofit.org.il/gallery_hagmoshav
מומלץ לצפות באמצעות הקישורים ולחוות פעם נוספת את חגי המושב.
ילדי כתה ז' מביהס עמיאסף התארחו במסגרת -יום מושב בארכיון ובמוזיאון.
היטיבה לסכם את הביקור, מחנכת הכתה וכך כתבה:
5 בנובמבר 2020
ד' חשון תשפ"ה
ביקרנו היום בארכיון מושב צופית, במסגרת
"יום מושב" – פעילות גיבוש והכרת אחד מהיישובים מהם מגיעים תלמידנו.
קיבלו את פנינו, הגב' ציפי לזר, סבתא של
שלף, חברנו לכיתה, והגב' שוש. ציפי ושוש הסבירו לנו על ראשיתו של המושב, על
החלוצים שהתיישבו בו כשלא היה פה עוד כלום פרט לחול, חול ועוד חול. בעבודה קשה,
באמונה, במסירות ובנחישות, יישבו את המקום, הפריחו אותו והפכו אותו למה שהוא היום,
מושב מודרני יפהפה.
שמענו על המצב הביטחוני שהקשה על
התושבים, על היריות שנורו על המושב מכיוון קלקיליה, על החקלאות המשגשגת, על
ביה"ס הראשון של המושב ועוד. ההסברים לוו במצגת נאה.
לאחר מכן ערכנו סיור בין הפריטים המוצגים
בארכיון וכמו חזרנו אחורה בזמן: הפרימוס וסבון הכביסה הישן, הפתיליות והפיילות,
סיר הלילה, הגולות והגוגואים, כלי העבודה החקלאים הישנים.... מוצגים שנאספו באהבה
והשתמרו כל כך יפה. כמה חשוב הארכיון הזה בתיעוד ובהנצחה לטובת הדורות הבאים.
תודה רבה לסבתא ציפי לזר ולגב' שוש על
האירוח וההסברים המרתקים.
בברכה,
תלמידי כיתה ז2 תשפ"ה
והמחנכת נאוה בכר
בי"ס עמי אסף, בית ברל
ואת התמונות המצורפות צילמו ציפי לזר ושוש עמית
חנכנו את המוזיאון וניתן למוצגים ולתמונות לספר על האירוע
חפצים
מתעדים הסטוריה של מושב צופית
ברשימה זו מספר 112 לבלוג הארכיון ניתן לתמונות ולחפצים את רשות הדיבור שהרי הם הגיבורים הפעם.
איסוף החפצים התחיל עם הקמת הארכיון אך רק לפני שנתיים זכינו לאכסנם במקום מרוכז
שבו ניתן להציגם לציבור.
את מלאכת העיצוב והעמדה נטלה על עצמה שושי עמית, חברת הצוות.
ואט אט בעזרה ובתמיכה של חברות הצוות ובני משפחותיהן הועברו החפצים, הועמדו, נקבעו
ונוספו השלטים המתעדים את מקורם וייעודם המקורי.
ברשימה הקודמת (111) בבלוג, הוספנו צילומים של חלק מהמוצגים.
הודענו על פתיחה רישמית של המוזיאון ושמחנו להשתתפות מטף ועד זקן.
תיעוד אירוע הפתיחה מופיע בהמשך כולל התרשמותם של האורחים כפי שנרשמו בספר
האורחים.
29/09/2024
 |
| כלי עבודה שהיו שימושיים לזמנם |
 |
| מחליפים רשמים ונזכרים בימים שהיו... |
רשימה זו, מספר 111 בבלוג תתמקד בפתיחת אגף חדש והוא - המוזיאון.
בימים אלה מסיימת שושי עמית את התצוגה במבנה הנייד הסמוך לאולם הספורט של בית הספר.
במבנה זה ריכזנו את המוצגים שנתרמו על ידי תושבי המושב ואשר נאספו מפה ומשם וכאלה שהופקו לקראת אירועים חגיגיים במשך השנים.
על הפתיחה החגיגית תבוא הודעה בנפרד.
התמונות המצורפות הן חלק מהתצוגה
 |
| כלי משק בית שנתרמו על ידי משפחות ותיקים |
 |
| פינת הכביסה |
רשימה זו מספר 110 של בלוג חודש אייר מוקדשת במיוחד לימי הזכרון הלאומיים.
ימי
הזכרון הממלכתיים עוטפים אותנו השנה יותר מאשר בכל שנה .
הרשימה הפעם תעסוק במיוחד בסקירת הטקסים והקשור בהם.
טקס יזכור לשואה ולתקומה, מתקיים החל מהמאה הקודמת ליד אנדרטת הזכרון לשואה
ולגבורה.
סיפור הקמת האנדרטה הוא פרק בפני עצמו:
אפשר
לקרוא עליו באתר המושב צופית | סיפור הקמת אנדרטת הזכרון
לששה מיליון היהודים שהושמדו בשואה (tsofit.org.il)
בניית
האנדרטה והקמתה התחיל במקרה כאשר התברר כי צבי בן דב שומר צנצנת מאפרהמקום.
כיום, יכול
כל הניצב מולה, לראות מלוא רוחב העין את השדות והפרדסים ואתלאחר
השיפוץ עם השביל ואבן הזכרון.
***********************************************************************************
השנה
איבדנו 2 בני מושב האחד איתי זק ז"ל גר עם רעייתו ובנו בכיסופים ונקבר
בשדרות.
האחר – יובל יפה ז"ל, דור רביעי למייסדי המושב הובא למנוחת עולמים בימים
הראשונים של מלחמת חרבות ברזל ובמעמד יזכור לחללי מערכות ישראל יוחד טקס האזכרה
לזכרו.
טקס
האזכרה המושבי לנופלים במערכות ישראל צוין במגרש הכדורגל כשתמונותיהם וקורות חייהם
מוצגים על הבמה.
הדלקת הנרות לזכרם ע"י בני המשפחה וקטעי קריאה ונגינה בהשתתפות קהל רב, תושבי המושב ואורחים.
התמונות שצולמו על ידי ציפי לזר ויגאל שרגיאן בטקסים מתעדות חלק קטן מהאירועים.
לאחר הטקס נפתח מתחם חוויות לילדים שכולל:
• חדר בריחה
• מתחם לייזר טאג
• משחקי שולחן ודוכני יריד
• מתקנים לקטנטנים
• דוכני אוכל
כמו כן, התקיימה שירה בצוותא .
*********************************************************
שמחים לציין שהחודש ארחנו קבוצת ילדים מכתה ה' שביקשו לראיין אותנו וללמוד על תולדות המושב.
2024 אפריל - תיעוד באלבומים
רשימה זו נכתבת יום אחרי מיתקפת הטילים מאיראן.
אירוע שבמידת מה מהווה עוד נקודת שיא של השנה הקשה שנפלה עלינו מאז 7 באוקטובר.
החטופים עדיין בשבי החמאס ובכל זאת אנו נערכים
לציין את ליל הסדר .
ובמקביל משתדלים "לעשות סדר" באוצרות.
ושמחנו לקבל (יום לפני מיתקפת הטילים" מתנה לארכיון –
את הספר של מחזור כ' שסיים בשנת 1959
את בית הספר בצופית.
את חיבור הספר יזם בן המחזור אורי ברק (ברקוביץ) כשהתחלנו לדבר ולארגן את חג
התשעים.
אמנם אורי איננו גר כבר בצופית אבל ילדותו ובגרותו נטועים בליבו. ליוזמה הברוכה
הוא צרף את הדסה שפירא, בת כתה ששורשיה ושורשי משפחתה גם הם נטועים בצופית.
הספר מצטרף לארון הספרים שכתבו ו/או ערכו תושבים שהיו ו/או עדיין איתנו.
הספרים מהווים מסמכים מתעדים פרקי חיים מרתקים.
ספר מחזור כ מקבץ את סיפוריהם של 17 בוגרי המחזור שהגיעו משלושת המושבים: שדה
ורבורג, גן חיים וצופית.
זו גם הזדמנות לציין שאנחנו שומרים בארכיון את תמונות המחזורים (שהיו תלויים בפרוזדור בית הספר, מחזורים שלמדו וסיימו בבית הספר מאז המחזור
הראשון שסיים בשנת 1940 ועד לסגירת בית הספר והעברתו לבית ברל– מחזור עו.
הן מתעדות שלושה דורות של תלמידים וכן את המורים שלימדו .
שמות בית הספר התחלפו במשך השנים :
בית ספר עממי,
בית הספר היסודי,
בית הספר לילדי עובדים,
בית ספר ממלכתי
ומכיוון שהיה זה בית ספר אזורי, נמצאים בתמונות גם ילדי המושבים השכנים
(גן חיים ושדה ורבורג) כמו בתמונה זו וגם בשנים מאוחרות ילדי מושבים מרוחקים יותר.
והיה לו גם המנון שאלה מילותיו:
המנון בית חינוך צופית
כשהשחר נכנס בשער
הירוק שוטף את עיני
"צופית" זהו בית – הבית המוכר
פוגש את החבריה
מורות וגם מורים
כולנו כאן ביחד, חברות וחברים.
כי "צופית" זה אמיתי
"צופית" זה בשבילי
אני מרגיש זאת בתוכי
"צופית", זה שורשים
"צופית" זה ערכים
אני אקח את זה איתי
אני פוסע בשבילים
בין עצים ובין פרחים
וברקע שוב שומע ציוץ של צפרים
עוד חבר מושיט לי יד
שלא אהיה לבד
ומורה שוב מביטה ומרגישה כל כך גאה
כי "צופית" זה אמיתי
וכשאני אצא לדרך
אנצור זאת בליבי
.jpg)
ואכן - הם הגיעו מבאר שבע, מתל אביב, רעננה, כפר סירקין מבשרת, וצופית. הם, ילידי 1932-1935 למרות היום הגשום,
הם הגיעו בליווי הבן או הבת, חלקם על כסא גלגלים עם המטפלת ובת הזוג.
ההתרגשות הדביקה את הסובבים, החיבוקים והנשיקות לא חסרו.
אחרי רגעי ההתרגשות הוקרנו על מסך הטלויזיה תמונות שנשלחו ונאספו מבעוד מועד ותהליך הזיהוי עשה את שלו.
תמונה אחת אף זיכתה את הבנות בצילום שיחזור.
אחרי ההתרגשות הראשונית ישבנו לשמוע את סיפורי הזכרונות שחלקם נרשם תוך כדי השיחה. כמובן שהיו הערות:
זה לא היה ככה... או " זה לא הוא , זה אנחנו"
רמיק לבנדיגר, זקן החבורה זיהה בתמונה שהוקרנה על המסך את בני כתתו מהמושבים השכנים (גן חיים ושדה ורבורג) וגם הביא מתנה לארכיון, ספרון שכתב לנכדיו.
הסיפרון מזכיר נופים ודמויות מההווי של ילדותו במושב.
כשבוע לאחר מכן התארחו אצלינו ילדי כתב ד' מבית הספר הסמוך לארכיון ושמחנו להציג להם את תכולת הארכיון. שושי הציגה להם את חדר התצוגה על תכולתו המרשימה. הילדים אכן התרשמו ושלחו לנו מכתב תודה חמוד.
ולקראת סוף חודש ינואר השתתף הצוות במפגש של ארכיונאי דרום השרון בארכיון נחשונים. ביוזמת רבקה כץ מארכיון גן חיים ומאיר מירב מנהל ארכיון נחשונים.
מיקום הקיבוץ זימן הרצאה של מיכה זילברמן, מדריך טיולים מגן חיים שסקר את
"קו הגבול" לאורך ההסטוריה.
